הלכה ליום שלישי כ"ו אלול תש"פ 15 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת להשכנת שלום במשפחה עבור

משפחת משה

הוקדש על ידי

המשפחה

ראש השנה שחל להיות בשבת - קורונה

לשאלת רבים - כאשר לדאבונינו, רבים מאד יאלצו להתפלל את תפלות ראש השנה ביחידות. הדין הוא, שעליהם להתפלל כל סדרי התפלות, כמובן ללא חזרת הש"ץ, וחובה עליהם לשמוע קול שופר. ומי שיכול לתקוע בעצמו כדת וכדין, מה טוב, ואם אינו יכול, עליו להערך מראש לכך שתהיה לו האפשרות לשמוע קול שופר.

יחיד שמתפלל מוסף שלא בציבור, אפילו אם יש שם מי שיתקע לו באמצע תפלתו, לא יפסיק באמצע מוסף, וכל שכן שאינו רשאי לתקוע בעצמו באמצע התפלה. ודי לו ששומע לפני התפלה או לאחריה שלשים קולות, כי לא תקנו לשמוע תקיעות בתפלת מוסף אלא בצבור. (וכמו שפסק מרן בש"ע סי' תקצב ס"ב. ואע"פ שיש חולקים על זה, העיקר כדעת מרן. חזון עובדיה ימים נוראים עמוד קמט).

כשאוכל סעודה שלישית בשבת, לכתחלה יש להקדים לאכול את הסעודה לפני שיעברו תשע שעות מהיום (בערך עד השעה שלוש וחצי), כדי שיוכל לקיים בערב גם מצות כבוד ועונג יום טוב כראוי. ואם התעכב עד שעברו תשע שעות ביום, לא יאכל בסעודה שלישית כדי שובעו, אלא יאכל מעט, כדי שיוכל לקיים סעודת ליל יום טוב כראוי. ומכל מקום צריך לאכול לפחות כביצה פת כדי לקיים מצות סעודה שלישית. (הלכה ברורה סי' רמט סי"ב).

לגבי תפילת מנחה, לכתחלה ראוי להקדים תפלת מנחה לסעודה שלישית, ובפרט על פי הקבלה, אבל אינו מעכב. (עיין במשנה ברורה סי' רצא ס"ק יא, ובכף החיים אות טו. אמנם בבן איש חי פרשת חיי שרה סעיף יד כתב, שלפי הסוד שגילה האר"י נראה שאם עשאה קודם תפילת המנחה לא יצא ידי חובה אף בדיעבד. ע"ש. אבל על פי הפשט אינו מעכב. וכנ"ל. וכן מבואר באור לציון ח"ב פרק כא ס"ז. ע"ש).

וה' יתברך יסיר המגיפה מעלינו, ונשמע ונתבשר בשורות טובות, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

--------------------------------

ימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה (שנת התשפ"א), יחולו בימים שבת וראשון. לכן יש לנו כמה פרטים מיוחדים הנוגעים לשנה כזו.

תפילת ערבית
כשחל ראש השנה בשבת, מקדימים לומר קבלת שבת, ולא אומרים פרק "במה מדליקין" (הרמ"א סימן ער. חזון עובדיה עמוד עז).

בליל ראש השנה שחל בשבת, אחר התפילה, אומר השליח ציבור ברכת "מעין שבע", כפי שאומרים בכל ליל שבת. ובמקום "האל הקדוש שאין כמוהו", יאמר: "המלך הקדוש שאין כמוהו". (ואם טעה והזכירו לו באמצע הברכה, יחזור מיד ל"מגן אבות בדברו", ואם נזכר רק לאחר סיום הברכה, אינו חוזר שוב. שם עמוד פג).

בלילה השני של ראש השנה, כלומר, במוצאי שבת, אומרים בתפלה (אחרי "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"), "ותודיעינו", וכפי שמודפס במחזורים. ואם שכח ולא אמר ותודיעינו, אינו חוזר להתפלל, מאחר ומקדש לאחר מכן על כוס יין בביתו.

תקיעת שופר
מצוה מן התורה לשמוע קול שופר ביום ראש השנה. ואמרו רבותינו, שכל שנה שלא מריעים עליה (בתקיעת שופר) בתחילתה, מריעין עליה בסופה. כלומר, אם לא תוקעים בשופר, הדבר גורם סכנה שמא חס ושלום באותה שנה יארע דבר שאינו טוב. ועל פי הסוד, יש טעמים נשגבים בענין תקיעת שופר של ראש השנה. ואף על פי כן, בשנה שחל ראש השנה בשבת, חששו רבותינו שמא יבואו לטלטל את השופר ולהעביר אותו ברשות הרבים, ומאחר וידעו רבותינו את המשמעות העצומה של חטא של אחד מעם ישראל, לכן גזרו לבטל מצוה מן התורה ולא לתקוע בשופר בשנה שחל ראש השנה בשבת. (כי יש חילוק בין ביטול מצוה, כמו אי תקיעת שופר, לבין עבירה על איסור ממש).

ואמרו חז"ל (הגאון מהר"ם אלשיך דרוש ליום י"ז אלול), שעמדו רבותינו בתקנה זו, כי ידעו שאם יתקנו כן לתועלת עם ישראל, יבוא יום הכיפורים ויגמור את כפרתם של ישראל, באופן שלא יארע להם נזק מחמת אי תקיעת השופר. ואדרבה, ה' יתברך רואה שאנו מקיימים את מצוות רבותינו, ובזכות זה נזכה לשנה טובה ומבורכות.

ומאחר ואנו לא תוקעים בשופר ביום טוב ראשון של ראש השנה, לכן לא אומרים בתפלה "יום תרועה", שהרי אין זה יום תרועה, אלא אומרים "זכרון תרועה", כי בתפלה אנו מזכירים הרבה את ענין תקיעת השופר, אף על פי שבפועל אנו לא תוקעים. ומצאו רבותינו (בראש השנה כט:) סימוכין לענין זה מן הפסוקים, שבמקום אחד נכתב לגבי ראש השנה "יום תרועה", ובמקום אחר נאמר "זכרון תרועה", ומסבירים רבותינו, שפסוק אחד מדבר על ראש השנה שחל בשבת, והשני על ראש השנה שחל ביום חול. וכאן נרמזה תקנת חז"ל כבר בפסוקי התורה.

תפילות ראש השנה
כבר הזכרנו בעבר שיש מחלוקת הפוסקים האם מותר לבקש בקשות פרטיות בסיום התפילות בימי ראש השנה (אחרי "יהיו לרצון אמרי פי"). והמיקלים בזה, יש להם על מה שיסמכו. כי כן הורה הגאון רבי ישראל מסלאנט, שבזמנינו שהענינים הגשמיים חשובים מאד בעינינו, ויש להם ערך כדי שנוכל לעבוד את ה', לכן יש להקל בזה. (כוכבי אור עמוד רסב. וכן משמע קצת בבית יוסף סימן תקפד). אף שכמה גדולי עולם לא נהגו בזה, וגם יעצו לתלמידיהם שלא יעשו כן, מכל מקום מי שנוהג כן, מפני שמרגיש צורך גדול בכך, יש לו על מה שיסמוך. וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הליכות שלמה פ"א אות טו). ושמענו מפי מגידי אמת שכן הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

ובשנה שחל ראש השנה בשבת, נחלקו הפוסקים האם גם כן רשאים להקל בזה, שהרי בסתם יום שבת אסור לבקש בקשות פרטיות בתפילה. ולכן לדעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל (אשרי האיש ח"ג פט"ו) אין להקל בזה. אבל לדעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ועוד, יש להקל בזה אפילו בשנה שיחול ראש השנה בשבת. וכן מורים ברוב הישיבות כיום, להקל בזה למי שמרגיש צורך גדול בדבר.

ר"ה שחל להיות בשבת אומרים "צדקתך" אחר תפלת מנחה (ש"ע סימן תקצח, חזון עובדיה עמוד קפה).

וה' יתברך ישמע תפלתינו, וימלא כל משאלות לבנו לטובה לעבודתו. אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שלום, האם מותר ללבוש לכתחילה טלית חדשה ( גדול או קטן) ביום ראש השנה למרות שיש אומרים שאין ללבוש בגד חדש בר"ה? תודה רבה.
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

מותר לעשות כן בלי חשש. תבורכו,

האם ילדה בת 11.5 חייבת לצום ביום כיפור והאם את כל הצום. כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

אם ידוע להורים שהילדה בריאה ברך ה', עליה להתענות כל היום. ויש להשגיח עליה שלא תשחק ותתאמץ ותצא החוצה וכדומה, כדי שתוכל להחזיק מעמד בבריאות.

אמנם בזמנינו שאין הילדים בריאים וחזקים כמו בדורות הקודמים, כתבו כמה פוסקים שלא תתענה אלא עד חצות היום, ולא יותר. (ראו ילקוט יוסף ימים נוראים עמוד תשל). תבורכו מפי עליון,

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה