הלכה ליום ראשון כ"ח שבט תשע"ט 3 בפברואר 2019

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומי לעיסה שיש בו טעם, אף על פי שאינו בולע אלא מעט מאד ממנו, מכל מקום חייב לברך על הנאתו מטעמו של הגומי לעיסה.  וכן הבא לשתות איזה דבר, צריך לברך עליו אפילו אם בא לשתות רק טיפה אחת מאותו משקה.

אולם כל זה דוקא לענין ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה אין מברכים אלא כאשר אכל מהמאכל "אכילה חשובה", ושיעור אכילה חשובה, הוא  שיעור "כזית", כלומר עשרים ושבעה גרם, ובשתיה, השיעור הוא שיעור "רביעית", שהיא שמונים ואחד גרם.

נוסף על כך, צריך שתהיה האכילה או השתיה בתוך שיעור זמן שתהיה האכילה או השתיה מצטרפות זו לזו. שהרי אם יאכל אדם במשך יום שלם שיעור "כזית" פת לחם, פירור אחר פירור, בודאי שאינו יכול לברך אחר כך ברכת המזון. אלא צריך שתהיה האכילה של שיעור "כזית", כולה בתוך שיעור זמן של "אכילת פרס", ונחלקו הפוסקים כמה הוא שיעור זה, שיש אומרים שהוא שיעור חמש דקות ויש אומרים שהוא שיעור של כשבע וחצי דקות (ויש עוד שיטות בזה). לכן נכון להזהר תמיד לאכול שיעור כזית (בפרט בסעודות השבת) בתוך ארבע וחצי דקות לצאת ידי חובת כל השיטות. (ובפרט ראוי להחמיר בזה בליל פסח, כי אכילת מצה כשיעור היא מצוה מן התורה, וכמו שביארנו במקומו, ומכל מקום אם קשה עליו הדבר, רשאי לאכול בתוך שיעור של כשבע וחצי דקות).

ולענין ברכה אחרונה על משקה, צריך שישתה רביעית מהמשקה (שהוא שיעור שמונים ואחד גרם) בבת אחת, שאם שתה והפסיק בין לגימה ללגימה, אינו מברך ברכה אחרונה כלל. ולכן, השותה מרק בכף, אינו מברך ברכה אחרונה על שתית אותו המרק, שהרי לא שתה ממנו שיעור רביעית בבת אחת, וכן השותה קפה או תה כשהם חמים, אינו מברך עליהם ברכה אחרונה, משום שאינו יכול לשתות ממנו בבת אחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אשה בהריון שמקיאה הרבה וקשה לה לאכול, ואכלה 2 פרוסות לחם והקיאה אותם תוך 15 דק', האם צריכה לברך ברכת המזון או שלא? ו' טבת תשע"ז / 4 בינואר 2017

אם הקיאה את כל מה שאכלה, אינה מברכת ברכת המזון. שו"ת קול אליהו סימן ט.

אם אשתי סיימה לבשל ורוצה שאני אטעם מהתבשיל ונותנת לי לטעום קצת אחריי שכבר סיימה לבשל, כך שלא נראה לי שהיא הולכת להוסיף איזה תבלין אחריי , האם אני צריך לברך? כ"ט סיון תשע"ו / 5 ביולי 2016

אם הכוונה בטעימה היא כדי לתקן את המאכל בתוספת תבלין וכדומה אין לברך. ואם הכוונה בטעימה היא כדי לראות שהמאכל טעים ולשבח אותו, אז יש לברך.

ואם ברצוני לשתות מים בעת בליעת תרופה או כדורים שאין להם מתיקות או כששותה לפני פעילות גופנית או למניעת התייבשות וכו', וכל זה כשאיני צמא/ האם גם אז צריך לברך, הרי איני צמא? כ"ט סיון תשע"ו / 5 ביולי 2016

במקרים כאלה, אין לברך על השתיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה