הלכה ליום שישי ט"ו אלול תש"פ 4 בספטמבר 2020

פרשת השבוע - פרשת כי תבא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

נאמר בפרשה, "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן". ועלינו להבין, מדוע בפרשתינו שלא נזכרו אלא מקצת מצוות הכוללות בתוכן כמה ענינים, הזהירה התורה שלא להטעות את העיור, והרי כבר נאמר "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל", ומהי החשיבות המיוחדת שמצאה התורה להזהיר שוב על הטעיית העיור.

ובמדרש תהלים (מזמור קמו) אמרו, אין צער גדול ואין יסורין גדולים וקשים כעיורון עינים, ולכן הזהיר ה' מאד שלא להטעות את העיור, בין מי שהוא עיור ממש, שאינו רואה, ובין מי שהוא עיור, שאינו יודע כמה חמורים הדברים, ובא אדם אחר ומכשיל אותו באיזו עברה. לכן הזהיר ה' מאד על הטעיית העיור. למה הדבר דומה? למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונים בדרך, והניחו עבדיו על אחד הגמלים משא כבד ביותר, הרבה יותר מכל שאר הגמלים והחמורים. הזהיר אותו אדם את עבדיו, הזהרו בגמל הזה, כי יודע אני שהמשא שעל גבו הוא כבד יותר מכולם! נכנסו למדינה, באו להתיר את המשאות מהבהמות, אמר להם בעל הבית, התירו תחלה את המשא מהגמל הזה, כי טענתי עליו משא כבד יותר מכולם. כך הקדוש ברוך הוא, מצוה על העיורים שלא להטעותם, כי אין יסורין גדולים מהם, וכן הוא אומר, "ארור משגה עור בדרך", וכן לעתיד לבוא, כשיבא הקדוש ברוך הוא לרפאות את העולם, אינו מרפא תחלה אלא את העיורים, שנאמר, "ה' פוקח עורים". ומי הם העורים? הדורות האלו, שהולכים בתורה כעיורים, שנאמר (ישעיה, נט) נְגַשְׁשָׁה כַֽעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה", כי בדורות האחרונים, כולם קורים ואין יודעין מה הן קורים, שונים, ואין יודעין מה הן שונים, כי חכמת התורה בדורות הללו פחותה הרבה ממה שהיה בדורות הקודמים. אבל לעתיד לבוא, "אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים".

נמצא שבדורינו, אנו דומים לעיורים, ומגששים באפלה בעוונות הרבים.

אמנם בספרים הובא משל על זה, מעשה באדם אחד היה הולך בדרך ונתאחר מעט, ומחמת שינוי בדרכים, איבד את דרכו, והיתה בידו מרגלית יקרה ונפלה מידיו ואבדה לו, והוא לא מצאה, כי כבר החשיך היום. החליט לישון על אם הדרך, ובבוקר יחפש את המרגלית.

והנה הזדמן הדבר ובאותו מקום היה הולך אדם אחר מבני העיר הקרובה, ואף הוא איבד את דרכו עד שהחליט לישון על עץ סמוך. בלילה, באו קרוביו של האדם השני שהיה מבני העיר הקרובה, והחלו מחפשים אחריו עם עששיות של נפט, עד שמצאוהו, וקראו אליו והוא לא ענה מפני שהיה ישן בחוזקה והיה איש עצלן בטבעו. ושוב אחר שעתיים באו מידידיו וקראוהו והוא לא ענם מפני שהיה ישן. בבוקר החל זועק כי קר לו וכל בשרו נעשה חידודין חידודין מחמת הקור, אמר לו האדם הנוסף שישן בקרבתו, תראה, כי אתה גרמת לעצמך את הרעה, כי אם היית מתעורר בלילה לקול קריאת קרוביך, לא היית מצטנן, ובעזרת העששיות שלהם היינו מוצאים חפצינו ומגיעים העירה!

והנמשל על זה, כי כמה פעמים שלח ה' את נביאיו ושליחיו לעורר את ישראל להתעורר מתרדמתם, כי חפץ ה' לפקוד אותנו מכבר ולהשיבינו אליו, וכמו שהמליצו כי אלול ראשי תיבות, "אני לדודי ודודי לי", שה' מבקש קרבתינו, אבל אנו לא שמנו לב להתעורר ונותרנו כעורים. ועל זה אומר הנביא בהפטרה של פרשת השבוע, "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ"! כי בא זמן הגאולה! אבל אנחנו עוד ישנים ולא מתעוררים, וקול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי! אך אנו משיבים מפני העצלות, פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם. ועד שאנו כבר מתעוררים, חולף זמן התשובה, ו"דודי חמק עבר". כי ישנים אנו בתרדמת העולם הזה, והנביא צווח ואומר, "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים", אבל "עָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה", ואם היו מתעוררים, היה מתקיים המשך הפסוק "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ". כלומר גם הגויים היו הולכים לאורם של ישראל, כי גם הם צריכים תיקון על ידי תשועת ישראל.

וכן אמרו במסכת סנהדרין, שאל אותו המין את רבי עקיבא, מתי יגיע משיח לישראל? אמר לו רבי עקיבא, כשיהיה להם חושך. אמר לו אותו המין, אתה מקלל אותנו? אמר לו, מקרא כתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ", ורק אז "עלייך יזרח ה'".

א"כ מזומנים אנו וקרובים לאור עולם, ועלינו לשוב בתשובה, נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, א-האם נכון שיהודי שחי בארץ מחלל שבת, נחשב כגוי ועונשו בשמים חמור מאד לנצח נצחים. אם כן מהו המקור. ב- שמעתי שבחור שלא רוצה להבדיל לעצמו ולמשפחה ושותה קפה וסיגריה לפני שאביו מבדיל ר"ת, מקולל ע"י המתים, מהו המקור להראות לו אולי יפסיק מהרגל מגונה זה. ג-כל המשפחה שאומרת ברוך המבדיל בין קודש לחול, גם לא יכולה לשתות אפילו מים, עד שאבי המשפחה יבדיל ר"ת? תודה רבה. י"ז אלול תש"פ / 6 בספטמבר 2020

שלום,

מי שמחלל שבת, עונשו גדול, כי הוא אחד העוונות הגדולים בתורה. ומכחיש האמונה בה' כמו שמבואר בתחילת מסכת  חולין (דף ה.). ובאופן כללי כל עבירה שנעשית בארץ ישראל היא חמורה יותר, כמו שנאמר בישעיה, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי.

מי שאוכל ללא הבדלה, עונשו רב, אבל לא כמו שכתבת, אלא כמו שאמרו בפסחים קה. שבשעה שימות מן העולם יצטער מאד.

לשתות מים לפני הבדלה במקום צורך יש מיקלים. ואם אבי המשפחה מאחר, יכולים לבקשו שיעשו הבדלה לפני בואו כדי שיוכלו לאכול. 

תורתינו הקדושה מלאה אור, ויקרה היא מפנינים, היא חיינו ואורך ימינו. ואינה רשימת קללות ועונשים כפי שקצת נראה מסגנון השאלות. במחילה, 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה


דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה