הלכה ליום שישי ט"ו אלול תש"פ 4 בספטמבר 2020

פרשת השבוע - פרשת כי תבא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

נאמר בפרשה, "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן". ועלינו להבין, מדוע בפרשתינו שלא נזכרו אלא מקצת מצוות הכוללות בתוכן כמה ענינים, הזהירה התורה שלא להטעות את העיור, והרי כבר נאמר "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל", ומהי החשיבות המיוחדת שמצאה התורה להזהיר שוב על הטעיית העיור.

ובמדרש תהלים (מזמור קמו) אמרו, אין צער גדול ואין יסורין גדולים וקשים כעיורון עינים, ולכן הזהיר ה' מאד שלא להטעות את העיור, בין מי שהוא עיור ממש, שאינו רואה, ובין מי שהוא עיור, שאינו יודע כמה חמורים הדברים, ובא אדם אחר ומכשיל אותו באיזו עברה. לכן הזהיר ה' מאד על הטעיית העיור. למה הדבר דומה? למי שהיה מעביר משאות של גמלים ושל חמורים טעונים בדרך, והניחו עבדיו על אחד הגמלים משא כבד ביותר, הרבה יותר מכל שאר הגמלים והחמורים. הזהיר אותו אדם את עבדיו, הזהרו בגמל הזה, כי יודע אני שהמשא שעל גבו הוא כבד יותר מכולם! נכנסו למדינה, באו להתיר את המשאות מהבהמות, אמר להם בעל הבית, התירו תחלה את המשא מהגמל הזה, כי טענתי עליו משא כבד יותר מכולם. כך הקדוש ברוך הוא, מצוה על העיורים שלא להטעותם, כי אין יסורין גדולים מהם, וכן הוא אומר, "ארור משגה עור בדרך", וכן לעתיד לבוא, כשיבא הקדוש ברוך הוא לרפאות את העולם, אינו מרפא תחלה אלא את העיורים, שנאמר, "ה' פוקח עורים". ומי הם העורים? הדורות האלו, שהולכים בתורה כעיורים, שנאמר (ישעיה, נט) נְגַשְׁשָׁה כַֽעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה", כי בדורות האחרונים, כולם קורים ואין יודעין מה הן קורים, שונים, ואין יודעין מה הן שונים, כי חכמת התורה בדורות הללו פחותה הרבה ממה שהיה בדורות הקודמים. אבל לעתיד לבוא, "אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים".

נמצא שבדורינו, אנו דומים לעיורים, ומגששים באפלה בעוונות הרבים.

אמנם בספרים הובא משל על זה, מעשה באדם אחד היה הולך בדרך ונתאחר מעט, ומחמת שינוי בדרכים, איבד את דרכו, והיתה בידו מרגלית יקרה ונפלה מידיו ואבדה לו, והוא לא מצאה, כי כבר החשיך היום. החליט לישון על אם הדרך, ובבוקר יחפש את המרגלית.

והנה הזדמן הדבר ובאותו מקום היה הולך אדם אחר מבני העיר הקרובה, ואף הוא איבד את דרכו עד שהחליט לישון על עץ סמוך. בלילה, באו קרוביו של האדם השני שהיה מבני העיר הקרובה, והחלו מחפשים אחריו עם עששיות של נפט, עד שמצאוהו, וקראו אליו והוא לא ענה מפני שהיה ישן בחוזקה והיה איש עצלן בטבעו. ושוב אחר שעתיים באו מידידיו וקראוהו והוא לא ענם מפני שהיה ישן. בבוקר החל זועק כי קר לו וכל בשרו נעשה חידודין חידודין מחמת הקור, אמר לו האדם הנוסף שישן בקרבתו, תראה, כי אתה גרמת לעצמך את הרעה, כי אם היית מתעורר בלילה לקול קריאת קרוביך, לא היית מצטנן, ובעזרת העששיות שלהם היינו מוצאים חפצינו ומגיעים העירה!

והנמשל על זה, כי כמה פעמים שלח ה' את נביאיו ושליחיו לעורר את ישראל להתעורר מתרדמתם, כי חפץ ה' לפקוד אותנו מכבר ולהשיבינו אליו, וכמו שהמליצו כי אלול ראשי תיבות, "אני לדודי ודודי לי", שה' מבקש קרבתינו, אבל אנו לא שמנו לב להתעורר ונותרנו כעורים. ועל זה אומר הנביא בהפטרה של פרשת השבוע, "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ"! כי בא זמן הגאולה! אבל אנחנו עוד ישנים ולא מתעוררים, וקול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי! אך אנו משיבים מפני העצלות, פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם. ועד שאנו כבר מתעוררים, חולף זמן התשובה, ו"דודי חמק עבר". כי ישנים אנו בתרדמת העולם הזה, והנביא צווח ואומר, "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים", אבל "עָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה", ואם היו מתעוררים, היה מתקיים המשך הפסוק "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ". כלומר גם הגויים היו הולכים לאורם של ישראל, כי גם הם צריכים תיקון על ידי תשועת ישראל.

וכן אמרו במסכת סנהדרין, שאל אותו המין את רבי עקיבא, מתי יגיע משיח לישראל? אמר לו רבי עקיבא, כשיהיה להם חושך. אמר לו אותו המין, אתה מקלל אותנו? אמר לו, מקרא כתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ", ורק אז "עלייך יזרח ה'".

א"כ מזומנים אנו וקרובים לאור עולם, ועלינו לשוב בתשובה, נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, א-האם נכון שיהודי שחי בארץ מחלל שבת, נחשב כגוי ועונשו בשמים חמור מאד לנצח נצחים. אם כן מהו המקור. ב- שמעתי שבחור שלא רוצה להבדיל לעצמו ולמשפחה ושותה קפה וסיגריה לפני שאביו מבדיל ר"ת, מקולל ע"י המתים, מהו המקור להראות לו אולי יפסיק מהרגל מגונה זה. ג-כל המשפחה שאומרת ברוך המבדיל בין קודש לחול, גם לא יכולה לשתות אפילו מים, עד שאבי המשפחה יבדיל ר"ת? תודה רבה. י"ז אלול תש"פ / 6 בספטמבר 2020

שלום,

מי שמחלל שבת, עונשו גדול, כי הוא אחד העוונות הגדולים בתורה. ומכחיש האמונה בה' כמו שמבואר בתחילת מסכת  חולין (דף ה.). ובאופן כללי כל עבירה שנעשית בארץ ישראל היא חמורה יותר, כמו שנאמר בישעיה, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי.

מי שאוכל ללא הבדלה, עונשו רב, אבל לא כמו שכתבת, אלא כמו שאמרו בפסחים קה. שבשעה שימות מן העולם יצטער מאד.

לשתות מים לפני הבדלה במקום צורך יש מיקלים. ואם אבי המשפחה מאחר, יכולים לבקשו שיעשו הבדלה לפני בואו כדי שיוכלו לאכול. 

תורתינו הקדושה מלאה אור, ויקרה היא מפנינים, היא חיינו ואורך ימינו. ואינה רשימת קללות ועונשים כפי שקצת נראה מסגנון השאלות. במחילה, 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה