הלכה ליום שישי ח' אלול תש"פ 28 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יצחק בן אברש, טנו בת וודה סלמון,בתוך שאר חולי עמו ישראל.

ולהצלחה למשפחת איילי ברוחניות ובגשמיות
ופרנסה טובה ורפואה שלמה לכל עמו ישראל אמן יהי רצון.

הוקדש על ידי

אורי איילי

פרשת השבוע - כי תצא

מאמרו של הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א, נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה".

בשבוע שעבר, קראנו פרשת שופטים. ובסיום הפרשה נאמר, "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל, וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר כו', וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן כו' וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל, וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל, וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ, כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם, וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'".

רבותינו בתלמוד ירושלמי במסכת שבת (פ"ב) דרשו על סמיכות הפסוקים, כלומר, מה השייכות בין פרשתינו לפרשה הקודמת לה. וכך אמרו רבותינו, כי אבותינו קודם שיצאו למלחמה, היו יושבים בית דין של מעלה, והיו דנים את בני ישראל אם הם נקיים משפיכ"ד, שרק אז הם ינצחו את אויביהם. ואם לאו, אז יהא הדם הנקי ששפכו עולה ומקטרג עליהם, והיה השונא מתגבר ושופך דמם במלחמה.

נמצא בדברי רבותינו שעוון שפיכות דמים, הוא היה הגורם הגדול שיפסידו ח"ו ישראל במלחמה. וכיוצא בזה מצאנו בדברי הנביא בספר מלכים, שדיבר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר, תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי, וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה, וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ, וכפי שמבואר בפסוקים, בא אחאב אל ביתו סר וזעף, וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו וְלֹא אָכַל לָחֶם, ואז שאלה אותו איזבל אשתו מדוע הוא עצוב, והשיב לה את כל אשר דיבר אליו נבות היזרעאלי. אמרה לו אשתו, אתה המלך, קום אכול לחם, ואני אתן לך את כרם נבות. ומה עשתה, שכרה שני עדי שקר בני בליעל שיעידו על נבות היזרעאלי שח"ו בירך את ה', והוציאוהו העם וסקלוהו. ואז קם אחאב וירש את כרם נבות.

והנה אחר זמן, היה "כיבוש", כי מלך ארם השתלט על רמות גלעד, והיה אחאב מלך ישראל חפץ לחזור ולכובשה ממנו. על כן פנה אל יהושפט מלך יהודה, וביקש ממנו להצטרף עליו למלחמה נגד מלך ארם. השיב לו יהושפט, כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסך, רק ביקש ממנו לדרוש את פי ה', אם יצליחו במלחמה אם לאו. הלך אחאב אצל נביאי הבעל, וכולם התנבאו לו, עלה רמות גלעד והצלח. והנה אז שלח ה' את הנביא מיכיהו, ויאמר אל המלך אחאב,  רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה, וַיֵּצֵא הָרוּחַ (היא היתה רוחו של נבות היזרעאלי), וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו בַּמָּה, וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן ה' רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.

אז צוה המלך אחאב, שיושיבו את מיכיהו בבית הכלא, ויאכילוהו לחם לחץ ומים לחץ, עד שיחזור בשלום מן המלחמה. ויאמר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִבֶּר ה' בִּי!

ולבסוף מה אירע? שהמלך אחאב עמד על המרכבה שלו, וירה בו נעמן חץ, ומת המלך אחאב, ודמו נשפך בתוך הרכב שלו. וכשהביאו את רכבו חזרה, שטפו אותו, ובאו הכלבים ולקקו את דמו של אחאב, במקום בו הרגו את נבות היזרעאלי.

אם כן מצאנו, שבעבור זה ששפך אחאב דם חנם היה הדם הזה למקטרג עליו שיפסיד במלחמה.

ולכן נאמר בסיום הפרשה הקודמת פרשת עגלה ערופה, שיהיו ישראל נקיים מעוון שפיכות דמים, ועל ידי זה ינצחו במלחמה, שאם לא כן ודאי יפסידו. וכמו שנאמר, ואתה תבער דם הנקי מקרבך ועשית הישר בעיני ה'. שבזכות מה שיעשו הישר בעיני ה' יהיו נוצחים במלחמה. ובודאי שבכלל שפיכות דמים שצריכים ישראל להזהר ממנו, נכלל ענין הלבנת פנים, שפירשו בו רבותינו שאזל סומקא ואתי חיורא, הוא מעין שפיכות דמים, ויש להזהר בזה מאד.

ועומק הדברים, כי כל מלחמות ישראל שהיו בימי קדם, לא נצחו בזכות תכסיסי המלחמה ותחבולותיה, כי אף על פי שהיה עליהם להשתדל במלחמה, והתורה צותה שיעמידו צבא וכו', מכל מקום לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות, וכל מלחמות ישראל נעשו על ידי המלך ה' יתברך לבדו, כמו שאמר משה רבינו לעם ישראל על הים, התייצבו וראו את ישועת ה', שלא היה עליהם להלחם בכלי נשק נגד מצרים, רק עמדו על מקומם בבטחון חזק בה', ובזכות זה נצחו. כמו שנאמר, וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', שתפסו אומנות אבותיהם והתפללו לה' וחזרו בתשובה שלימה, ובזכות זה נושעו.

וכל איש דעת מבין, כי כל נצחונותינו במלחמות, ועצם העובדה שעוד אנו נצבים כאן חיים היום, אין זה אלא בדרך נס, שה' יתברך הוא איש מלחמה, עמד לנו לעזרה בעת צרה. ומטעם זה גם דוד המלך עליו השלום, בעת שאמר לשאול המלך שהוא ילך להלחם עם גולית, לא אמר לשאול "ילך עבדך וילחם עם הפלשתי הזה, אלא אמר, ילך עבדך "ונלחם" עם הפלישתי הזה, כי המלחמה אצל ישראל נעשית מאליה על ידי ה' יתברך.

יש ענינים שנראים בעינינו תמוהים, וכי באמת כל הנצחון במלחמה הוא רק בידי ה'? והלא אנו רואים שיש צורך בטנקים ומטוסים יקרים, וטיים וכו'. אבל באמת שכך הדבר. ודוגמא לזה, שהרי המן שהיה יורד במדבר, היה בדרך נס מופלא, ואילו היינו רואים אנו את המן יורד, ודאי היינו מתפעלים מכך מאד. והנה בני ישראל במדבר, היו מורגלים במן, ובפרט אותם שנולדו במדבר, ואילו כאשר באו לארץ ישראל, ראו שאפשר לזרוע זרע, והוא נרקב, וממנו צומחת חטה, בודאי גרם להם הדבר להתפעלות עצומה, איך יתכן נס ופלא שכזה? שזורעים זרע ויוצאת ממנו חטה. אבל אנו להיפך,כי  בדבר שמורגלים בו אין אנו רואים את השגחת ה'. ולכן צריך לשים לב, ולעיין בדברים היטב, ולראות את כח מעשי ה' בכל דבר, גם כשהוא לבוש בענין טבעי.

אנו עומדים בימי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, יסוד היסודות של אמונתינו, שבכח התורה ובקדושת התורה והמצוות, אנו זוכים לכל ההצלחות בעולם הזה, כי אין ישראל דומים לאומות בדבר זה, שהאומות, חלק ה' להם חלק בעולם הזה על פי טבע, אבל ישראל קדושים, כל מהותם קדושה וטהרה, באופן שאין אנו מבחינים בו בחיי היום יום, אך עלינו לדעת כי ישראל כחטיבה אחת כולם קדושים, ואין דבר אקראי שנעשה עמנו, רק הכל על פי השגחה פרטית מאת ה' מן השמים.

אזכרה ימים מקדם, שהיה מרן רבינו זקני זצוק"ל רואה חיילי ישראל מתפללים בבית מדרשו, שהיו מגיעים מידי פעם באקראי, היה מבקש אחר התפלה להכניסם אצלו, והיה דורש ושואל מהם לשלומם, ומה מצב הדת בבסיס בו הם מצויים, כי היה אוהב בכל לבו את כל ישראל, כי ידע קדושת כל יהודי, וידע כמה חשיבות מיוחדת יש בשמירת הדת בבסיסי הצבא, כי רק בזכות התורה והמצוות זוכים ישראל לנצח במלחמה. והיה אומר, כשרואים חייל, צריך לנשק אותו, שמוסר נפשו למען העם, אבל בודאי שהכל תלוי באמונה ובשמירת המצוות כאמור. וזה שכתוב "יעלזו חסידים וכו' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם", שאף על פי שיש בידם חרב, בכל זאת השיר והשבח לה' יתברך.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לגדל כלב טוב קטן בביתו בשביל הילדים ?אם אפשר אשמח למקורות תודה רבה ח' אלול תש"פ / 28 באוגוסט 2020

יותר טוב שלא לגדל כלב. בגמרא מובא שאסור לגדל כלב רע. ואסור לדל כלב מפחיד. שיפחיד את הבריות. וכמו שאמרו בסוף בבא קמא שיכול לגרום לאשה שתפיל פרי בטנה.

אסור לסרס או לעקר כלב, אפילו על ידי גוי. אסור לטלטל או ללטף אותו בשבת. 

מעיקר הדין מותר לגדל כלב שאינו מפחיד ובכל התנאים שכתבנו, שהרי מובא בגמרא שבמקום צורך אפילו לשמואל היה כלב. וכן מובא במדרש שהקדוש ברוך הוא מסר לקין כלב שישמור עליו. 

לכבוד הגאון רבי יעקב ששון שליט"א
הרבה רוצים לדעת מה דעתו של מור זקנו מרן רבינו זצ"ל בענין סעודה רביעית, האם היא חובה גמורה או מצוה בעלמא ?
אם כבוד יוכל לפרט ולהרחיב מעט בשיטתו הלכה למעשה
תודה רבה ח' אלול תש"פ / 28 באוגוסט 2020

מצוה להשתדל לאכול פת ממש בסעודה רביעית, אבל אם אינו יכול לעשות כן, מפני שהוא שבע, יוכל לסמוך על שיטת הגאונים ולהסתפק באכילת עוגה. ואם אינו יכול לסעוד אף עם עוגה, יאכל לכל הפחות פירות. (וכעין זה מורים דברי מרן החיד"א ז"ל).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה