הלכה ליום שישי ח' אלול תש"פ 28 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יצחק בן אברש, טנו בת וודה סלמון,בתוך שאר חולי עמו ישראל.

ולהצלחה למשפחת איילי ברוחניות ובגשמיות
ופרנסה טובה ורפואה שלמה לכל עמו ישראל אמן יהי רצון.

הוקדש על ידי

אורי איילי

פרשת השבוע - כי תצא

מאמרו של הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א, נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה".

בשבוע שעבר, קראנו פרשת שופטים. ובסיום הפרשה נאמר, "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל, וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר כו', וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן כו' וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל, וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל, וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ, כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם, וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'".

רבותינו בתלמוד ירושלמי במסכת שבת (פ"ב) דרשו על סמיכות הפסוקים, כלומר, מה השייכות בין פרשתינו לפרשה הקודמת לה. וכך אמרו רבותינו, כי אבותינו קודם שיצאו למלחמה, היו יושבים בית דין של מעלה, והיו דנים את בני ישראל אם הם נקיים משפיכ"ד, שרק אז הם ינצחו את אויביהם. ואם לאו, אז יהא הדם הנקי ששפכו עולה ומקטרג עליהם, והיה השונא מתגבר ושופך דמם במלחמה.

נמצא בדברי רבותינו שעוון שפיכות דמים, הוא היה הגורם הגדול שיפסידו ח"ו ישראל במלחמה. וכיוצא בזה מצאנו בדברי הנביא בספר מלכים, שדיבר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר, תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי, וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה, וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ, וכפי שמבואר בפסוקים, בא אחאב אל ביתו סר וזעף, וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו וְלֹא אָכַל לָחֶם, ואז שאלה אותו איזבל אשתו מדוע הוא עצוב, והשיב לה את כל אשר דיבר אליו נבות היזרעאלי. אמרה לו אשתו, אתה המלך, קום אכול לחם, ואני אתן לך את כרם נבות. ומה עשתה, שכרה שני עדי שקר בני בליעל שיעידו על נבות היזרעאלי שח"ו בירך את ה', והוציאוהו העם וסקלוהו. ואז קם אחאב וירש את כרם נבות.

והנה אחר זמן, היה "כיבוש", כי מלך ארם השתלט על רמות גלעד, והיה אחאב מלך ישראל חפץ לחזור ולכובשה ממנו. על כן פנה אל יהושפט מלך יהודה, וביקש ממנו להצטרף עליו למלחמה נגד מלך ארם. השיב לו יהושפט, כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסך, רק ביקש ממנו לדרוש את פי ה', אם יצליחו במלחמה אם לאו. הלך אחאב אצל נביאי הבעל, וכולם התנבאו לו, עלה רמות גלעד והצלח. והנה אז שלח ה' את הנביא מיכיהו, ויאמר אל המלך אחאב,  רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה, וַיֵּצֵא הָרוּחַ (היא היתה רוחו של נבות היזרעאלי), וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו בַּמָּה, וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן ה' רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.

אז צוה המלך אחאב, שיושיבו את מיכיהו בבית הכלא, ויאכילוהו לחם לחץ ומים לחץ, עד שיחזור בשלום מן המלחמה. ויאמר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִבֶּר ה' בִּי!

ולבסוף מה אירע? שהמלך אחאב עמד על המרכבה שלו, וירה בו נעמן חץ, ומת המלך אחאב, ודמו נשפך בתוך הרכב שלו. וכשהביאו את רכבו חזרה, שטפו אותו, ובאו הכלבים ולקקו את דמו של אחאב, במקום בו הרגו את נבות היזרעאלי.

אם כן מצאנו, שבעבור זה ששפך אחאב דם חנם היה הדם הזה למקטרג עליו שיפסיד במלחמה.

ולכן נאמר בסיום הפרשה הקודמת פרשת עגלה ערופה, שיהיו ישראל נקיים מעוון שפיכות דמים, ועל ידי זה ינצחו במלחמה, שאם לא כן ודאי יפסידו. וכמו שנאמר, ואתה תבער דם הנקי מקרבך ועשית הישר בעיני ה'. שבזכות מה שיעשו הישר בעיני ה' יהיו נוצחים במלחמה. ובודאי שבכלל שפיכות דמים שצריכים ישראל להזהר ממנו, נכלל ענין הלבנת פנים, שפירשו בו רבותינו שאזל סומקא ואתי חיורא, הוא מעין שפיכות דמים, ויש להזהר בזה מאד.

ועומק הדברים, כי כל מלחמות ישראל שהיו בימי קדם, לא נצחו בזכות תכסיסי המלחמה ותחבולותיה, כי אף על פי שהיה עליהם להשתדל במלחמה, והתורה צותה שיעמידו צבא וכו', מכל מקום לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות, וכל מלחמות ישראל נעשו על ידי המלך ה' יתברך לבדו, כמו שאמר משה רבינו לעם ישראל על הים, התייצבו וראו את ישועת ה', שלא היה עליהם להלחם בכלי נשק נגד מצרים, רק עמדו על מקומם בבטחון חזק בה', ובזכות זה נצחו. כמו שנאמר, וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', שתפסו אומנות אבותיהם והתפללו לה' וחזרו בתשובה שלימה, ובזכות זה נושעו.

וכל איש דעת מבין, כי כל נצחונותינו במלחמות, ועצם העובדה שעוד אנו נצבים כאן חיים היום, אין זה אלא בדרך נס, שה' יתברך הוא איש מלחמה, עמד לנו לעזרה בעת צרה. ומטעם זה גם דוד המלך עליו השלום, בעת שאמר לשאול המלך שהוא ילך להלחם עם גולית, לא אמר לשאול "ילך עבדך וילחם עם הפלשתי הזה, אלא אמר, ילך עבדך "ונלחם" עם הפלישתי הזה, כי המלחמה אצל ישראל נעשית מאליה על ידי ה' יתברך.

יש ענינים שנראים בעינינו תמוהים, וכי באמת כל הנצחון במלחמה הוא רק בידי ה'? והלא אנו רואים שיש צורך בטנקים ומטוסים יקרים, וטיים וכו'. אבל באמת שכך הדבר. ודוגמא לזה, שהרי המן שהיה יורד במדבר, היה בדרך נס מופלא, ואילו היינו רואים אנו את המן יורד, ודאי היינו מתפעלים מכך מאד. והנה בני ישראל במדבר, היו מורגלים במן, ובפרט אותם שנולדו במדבר, ואילו כאשר באו לארץ ישראל, ראו שאפשר לזרוע זרע, והוא נרקב, וממנו צומחת חטה, בודאי גרם להם הדבר להתפעלות עצומה, איך יתכן נס ופלא שכזה? שזורעים זרע ויוצאת ממנו חטה. אבל אנו להיפך,כי  בדבר שמורגלים בו אין אנו רואים את השגחת ה'. ולכן צריך לשים לב, ולעיין בדברים היטב, ולראות את כח מעשי ה' בכל דבר, גם כשהוא לבוש בענין טבעי.

אנו עומדים בימי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, יסוד היסודות של אמונתינו, שבכח התורה ובקדושת התורה והמצוות, אנו זוכים לכל ההצלחות בעולם הזה, כי אין ישראל דומים לאומות בדבר זה, שהאומות, חלק ה' להם חלק בעולם הזה על פי טבע, אבל ישראל קדושים, כל מהותם קדושה וטהרה, באופן שאין אנו מבחינים בו בחיי היום יום, אך עלינו לדעת כי ישראל כחטיבה אחת כולם קדושים, ואין דבר אקראי שנעשה עמנו, רק הכל על פי השגחה פרטית מאת ה' מן השמים.

אזכרה ימים מקדם, שהיה מרן רבינו זקני זצוק"ל רואה חיילי ישראל מתפללים בבית מדרשו, שהיו מגיעים מידי פעם באקראי, היה מבקש אחר התפלה להכניסם אצלו, והיה דורש ושואל מהם לשלומם, ומה מצב הדת בבסיס בו הם מצויים, כי היה אוהב בכל לבו את כל ישראל, כי ידע קדושת כל יהודי, וידע כמה חשיבות מיוחדת יש בשמירת הדת בבסיסי הצבא, כי רק בזכות התורה והמצוות זוכים ישראל לנצח במלחמה. והיה אומר, כשרואים חייל, צריך לנשק אותו, שמוסר נפשו למען העם, אבל בודאי שהכל תלוי באמונה ובשמירת המצוות כאמור. וזה שכתוב "יעלזו חסידים וכו' רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם", שאף על פי שיש בידם חרב, בכל זאת השיר והשבח לה' יתברך.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לגדל כלב טוב קטן בביתו בשביל הילדים ?אם אפשר אשמח למקורות תודה רבה ח' אלול תש"פ / 28 באוגוסט 2020

יותר טוב שלא לגדל כלב. בגמרא מובא שאסור לגדל כלב רע. ואסור לדל כלב מפחיד. שיפחיד את הבריות. וכמו שאמרו בסוף בבא קמא שיכול לגרום לאשה שתפיל פרי בטנה.

אסור לסרס או לעקר כלב, אפילו על ידי גוי. אסור לטלטל או ללטף אותו בשבת. 

מעיקר הדין מותר לגדל כלב שאינו מפחיד ובכל התנאים שכתבנו, שהרי מובא בגמרא שבמקום צורך אפילו לשמואל היה כלב. וכן מובא במדרש שהקדוש ברוך הוא מסר לקין כלב שישמור עליו. 

לכבוד הגאון רבי יעקב ששון שליט"א
הרבה רוצים לדעת מה דעתו של מור זקנו מרן רבינו זצ"ל בענין סעודה רביעית, האם היא חובה גמורה או מצוה בעלמא ?
אם כבוד יוכל לפרט ולהרחיב מעט בשיטתו הלכה למעשה
תודה רבה ח' אלול תש"פ / 28 באוגוסט 2020

מצוה להשתדל לאכול פת ממש בסעודה רביעית, אבל אם אינו יכול לעשות כן, מפני שהוא שבע, יוכל לסמוך על שיטת הגאונים ולהסתפק באכילת עוגה. ואם אינו יכול לסעוד אף עם עוגה, יאכל לכל הפחות פירות. (וכעין זה מורים דברי מרן החיד"א ז"ל).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה