הלכה ליום ראשון י"ט אב תש"פ 9 באוגוסט 2020

סעודה בערב שבת

שאלה: האם מותר לאכול סעודה עם לחם אחר חצות היום ביום שישי?

תשובה: בגמרא במסכת גיטין (דף לח:) אמרו, שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת, ושתיהן נעקרו. כלומר, שתי משפחות חשובות ועשירות היו בירושלים, ושתיהן חטאו ונעקרו מן העולם. הראשונה, היתה קובעת סעודה גדולה ביום שבת בשעות הצהרים, בשעה שכל העם הולכים לבית המדרש לעסוק בתורה והרב היה יושב ודורש, והם היו יושבים ואוכלים. והשניה היתה קובעת סעודה גדולה ביום שישי, ומפני כן היו כל בני המשפחה שבעים בליל שבת, ולא היו אוכלים בעונג כראוי, ושתיהן נעקרו מן העולם.

ופירשו המפרשים, שמה שאסור לקבוע סעודה גדולה בערב שבת, הכוונה היא לסעודה שאינו רגיל לאוכלה בימות החול. וכגון מה שנהגו בכמה משפחות, שביום שישי כל בני המשפחה הנשואים מתאספים בבית הסבתא, ואוכלים מתבשיליה בסעודה גדולה. שעל ידי זה פוגעים בכבוד השבת, שלעת ערב לא יוכלו לאכול סעודה כראוי. ולכן אסור לעשות כן.

ואיסור זה נוהג במשך כל היום, ולאו דוקא מחצות היום. כלומר, אפילו אם עושים כן בשעה אחת עשרה לפני הצהרים, גם כן הדבר אסור, שעל ידי זה פוגעים בלי ספק בכבוד השבת. ובפרט בימות החורף שהימים קצרים.

אבל סעודה שרגילים לאוכלה גם בימות החול, וכגון מי שתמיד אוכל בשעה ארבע בצהרים, הרי שמותר לו לעשות כן גם בערב שבת. ומכל מקום מצוה להמנע גם מאכילה כזו, החל מהשעה התשיעית שביום. (כלומר, שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית אחת, ומהשעה התשיעית שביום, אין לאכול עוד עד הלילה). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בזו הלשון: שאף על פי שלהלכה מותר לאכול עד השקיעה, מכל מקום זהו דוקא לצורך שעה (כלומר באקראי), אבל לעשות כן תמיד, יש לאסור מתשע שעות ולמעלה, שאם לא כן, נראה כמזלזל בכבוד שבת. (חזון עובדיה ח"א עמוד לב).

וכתב המשנה ברורה (סימן רמט), שכל אדם שיודע שעל ידי זה שיאכל יהיה שבע בערב, מצוה עליו להמנע מאכילה ושתיה מרובה אפילו לפני השעה התשיעית, ובפרט בימות החורף, שהרי רואים כולם שמי שהוא שותה שתיה מרובה ביום שישי, ובפרט אם שותה יין וכדומה, וכן מי שאוכל הרבה ביום שישי, הרי על ידי זה אינו רעב בלילה, ולכן מצוה להמנע מאכילה כזו.

ולסיכום: סעודה שרגילים לאכול בימות החול, מותר לאוכלה ביום שישי. וסעודה שלא רגילים לאוכלה בימות החול, אסור לאכלה ביום שישי, ואפילו בשעה מוקדמת. ומהשעה התשיעית ביום, כלומר, כשלוש שעות לפני השקיעה, מצוה להמנע מלאכול אפילו סעודה קטנה. אבל לטעום ולאכול מעט ממאכלי השבת וכדומה, אין איסור כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה כשיש סעודת מצווה של ברית מילה ביום שישי ובעל הברית מכין סעודה לאורחים שאינם רגילים בה ביום רגיל ובכל זאת זו סעודת מצווה ביום שישי, אפילו בבוקר, כיצד יש לנהוג במקרה זה? כ"ב שבט תשע"ו / 1 בפברואר 2016

סעודת מצוה, כגון סעודת ברית מילה, מותר לעשותה בערב שבת. ומילה שלא בזמנה, בלאו הכי אסור לעשותה לפני שבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה