הלכה ליום שישי י"ז אב תש"פ 7 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמחה חיה בת שרה

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת השבוע - פרשת עקב

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ונתנה לך". דהיינו, התורה מבטיחה, שאם עם ישראל ישמרו את מצוות התורה, הרי שמובטח להם ברכות על הפרנסה, ניצחון על האויבים, ובריאות. וכהמשך הפסוק: "ובירך פרי בטנך ופרי אדמתך, דגנך ותירושך ויצהרך, שגר אלפיך ועשתרות צאנך" וכו'. "ואכלת את כל העמים" וכו', "והסיר ה' ממך כל חולי" וכו'.

ונשאלת השאלה, מדוע פתחה התורה בלשון רבים והיה עקב תשמעון, ושמרתם, ועשיתם, וסיימה בלשון יחיד ושמר ה' אלהיך לך, ואהבך, והרבך, ובירך פרי בטנך וכו', או שתכתוב הכל בלשון יחד או הכל בלשון רבים?

אך אם נתבונן היטב נראה שעל קיום המצוות, כתבה התורה בלשון רבים, "תשמעון", "ושמרתם", "ועשיתם". ואילו במתן שכרן של המצוות, והברכות שבהן, הקפידה התורה לכתוב בלשון יחיד, ללמדנו, כי רבים יכולים לקיים מצוות, אך את השכר על קיום המצוות, יקבל כל אחד לפי השקעתו בקיום המצווה, שהרי אינו דומה קיום מצווה של אדם כשזה בא לו בקלות ללא טורח, לאדם שקיום המצווה בא לו בקושי רב, אינו דומה אדם שהולך לבית הכנסת להתפלל כשהוא שבע, לאחר מקלחת, והולך מתון, לאדם שחזר מהעבודה סמוך לשקיעת החמה, כשהוא רעב, צמא ועייף, ובכל זאת רץ מיד לתפילת מנחה. אף שבסך הכל שניהם התפללו אותה תפילה, אך השכר על קיום המצווה אינו שווה בשניהם, אלא נמדד לכל אחד לפי גודל השקעתו בקיום המצווה, וכפי שנאמר בתהילים, "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו".

מעשה במלך רם ונישא, שבנה לו ארמון חדש, ובו טרקלין גדול ורחב לקבלת אורחים, רצה המלך כי טרקלין זה יהיה מפואר ביותר, והזמין ארבעה ציירים אומנים ובקש מהם שכל אחד יקבל כותל אחד מארבעת כתלי הטרקלין, ויצייר עליו ציורים כיד הדמיון הטובה עליו. נתן להם שלושים יום לסיים את הפרוייקט, כאשר המלך מבטיח להם שכר גדול בסיום העבודה. בינתיים, קבלו סכום גדול של כסף על החשבון, לקניית חומר לעבודה. למחרת התייצבו ארבעת הציירים בארמון המלך, כל אחד בחר לו כותל, ווילונות נפרשו ביניהם כדי שלא יעתיקו אחד מהשני.

הצייר הראשון החל מיד בציורים של נופים מרהיבים, הרים מושלגים, נהרות ואגמים ומפלי מים. לעומתו הצייר השני, החל לצייר גינות נוי עצי פרי ופרחים בצבעים מרהיבים. הצייר השלישי צייר את עולם החי, תוכים וציפורים נדירות, השוכנים ביערות העד, על רקע של נפלאות הבריאה. ורק הצייר הרביעי ישב רגל על רגל. בכסף שקיבל לקנות חומר, קנה לעצמו אוכל ושתייה וישב לנוח. כששאלו אותו חביריו, מה איתך? ענה להם, כי יש עוד זמן וכעת הזמן לנוח. כך עבר שבוע ועוד שבוע, שלושת הציירים מתקדמים בעבודתם לקראת סיום, ורק הצייר הרביעי נח ומטייל וטוען שיש לו עוד זמן. שלשה ימים לפני תום המועד שהקציב להם המלך, קבלו הודעה כי בעוד שלושה ימים יבוא המלך לראות את עבודתם וליתן להם את שכרם. התעורר הצייר הרביעי, והבין כי לא נותר לו זמן לעשות את עבודתו, ואת הכסף לחומרים הוא בזבז, החל לטכס עצה היאך לקדם את פני הרעה, ואז נצנץ במוחו רעיון גאוני, מיד מדד את גודל הכותל עליו הוטל עליו לצייר בו, והלך לחנות של זגגים, הזמין מראה ענקית מזכוכית בגודל כל הקיר, והדביק אותה על הקיר, כך חשב לפתור את הבעיה, ברגע שיבוא המלך הרי שהוא יראה את הציורים של כולם בקיר שלו, וכך בעוד שלושת הציירים עושים את הגימור האחרון לציורים הרי שהצייר הרביעי סיים לשים את המראה הענקית וישב לנוח.

ביום המיועד הגיעו המלך והשרים לראות את הטרקלין ואת העבודה של הציירים וליתן את שכרם. הגיעו לכותל הראשון, הסירו את הוילון, וכולם התפעלו מהציור היפה והמדהים של הנופים, הרי השלג ומפלי המים שנראו כאמיתיים. פנו לכותל השני, הסירו את הוילון, ולעיניהם המשתאות נתגלה ציור קיר ענק של גינות נוי עצים ופרחים בצבעים נדירים. מיד נפנו לכותל השלישי, הסירו את הוילון, ומולם נפרש ציור מרהיב של עולם החי ציפורים ותוכים ממינים שונים, שנתן תחושה כאילו הם ממש חיים. מיד פנו כולם לכותל הרביעי, וכשהסירו את הוילון, קולות של התפעלות ותדהמה יצאו מפי המלך והשרים, כשבקיר זה ראו גם נופים מדהימים ועולם המים, גם את עולם הצומח, וגם את עולם החי, הכל במקום אחד. אמנם המלך הבין את ערמתו של הצייר הרביעי שהדביק מראה על הקיר, ובו משתקפים שלושת הציורים משלושת הקירות. אך שתק ולא אמר כלום. כאשר הגיע זמן תשלום השכר, קרא המלך לשר האוצר וציווהו לשים תיק יקר ערך מלא דינרי זהב ליד הקיר של הצייר הראשון ותיק נוסף של דינרי זהב ליד הקיר השני, ותיק מלא דינרי זהב נוסף ליד הקיר השלישי. ראה זאת הצייר הרביעי ושאל, כבוד המלך מה איתי? ענה לו המלך, הבט בקיר שלך, שם מונחים שלושה שקים של דינרי זהב לך וקח לך אותם!

ללמדנו שכרו של האדם ניתן לפי גודל השקעתו בקיום המצווה באופן אישי, "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו", אף בימים אלו של חופשה ונופש, ישנם קשיים מסוימים בקיום המצוות, הנראים לכאורה כשעת הדחק, נשתדל להתאמץ בקיום המצוות, זמני התפילה, ותפילה בצבור, נקפיד להיות מהדרין במצוות כדבר יום ביומו, ונזכה להתברך מפי עליון את כל הברכות שבפרשת השבוע, אמן.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה