הלכה ליום שלישי י"ד אב תש"פ 4 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לזכות ולרפואה והצלחת וסיעתא דשמיא עבור

יעקב רבי בן פלורה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

הכניס ידו לבית הכסא

מי שנכנס לבית הכסא, (חדר השירותים), צריך ליטול את ידיו כשיצא משם, ואפילו אם לא עשה שם דבר, צריך שיטול את ידיו. והכוונה בזה, שישטוף את ידיו תחת ברז מים. ונכון שיעשה כן שלוש פעמים. אבל אין צורך בכלי.

והטעם לכך שצריך ליטול את ידיו, משום שבבית הכסא שורה רוח רעה, וכאשר אדם נכנס לבית הכסא, שורה רוח רעה על ידיו, ולכן עליו לרחצם במים, להעביר ולסלק מעליו את הרוח הרעה. (יביע אומר ח"ג סימן א, יחוה דעת ח"ג סימן א).

וכן ראינו פעם, כאשר הגיע מרן זצ"ל לביתה של אשה אחת שהיתה בודדה, ובא לשמחה בביקור בביתה החדש, והיא הראתה לו את כל חדרי ביתה, ומרן זצ"ל הסתובב בכל חדרי הבית, אך כאשר הראתה לו את חדר האמבטיה שהיה שם גם שירותים, ראינו שמרן זצ"ל לא רצה להכנס פנימה, כדי שלא יצטרך לאחר מכן לרחוץ את ידיו ולהתעכב עוד.

והנה קורה לעתים, שאדם מכניס את ידו האחת לבית הכסא, כדי לקחת משם נייר וכדומה, ועלינו להתבונן, האם רוח רעה יכולה לשרות על יד אחת? או שאולי אם הכניס יד אחת עליו ליטול את שתי ידיו?

והגאון מהרש"ם (דעת תורה סימן ד) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, אינו צריך ליטול אפילו יד אחת, כי אין הרוח רעה שורה בצורה כזו. והביא ראיה לדבריו. אולם בספר ילקוט יוסף (סימן ג עמוד תנט) צידד לדחות את ראייתו.

והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן ג) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, עליו ליטול את שתי ידיו, כי עם הכנסת יד אחת, ממילא שורה עליה רוח רעה, ומכח אותה כניסה שורה רוח רעה גם על ידו השנייה. וכן פסקו עוד כמה פוסקים. וכתבו שאין זה דומה למי שנגע בדבר מלוכלך בידו האחת, ששם אין חשש של רוח רעה, אלא ענין של נקיות בלבד, ולכן די ברחיצת יד אחת, מה שאין במי שהכניס ידו לבית הכסא, שאז רוח רעה שורה על ידיו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (שו"ת יביע אומר ח"א סימן קח אות טו) כתב, שנראה לו שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, די בכך שירחץ את אותה היד, כי הרוח רעה אינה שורה על שתי ידיו באופן כזה. וגם הוא הביא ראיות לדבריו. ומכל מקום המחמיר ליטול את שתי ידיו, תבוא עליו ברכה.

ולסיכום: הנכנס לבית הכסא, צריך ליטול ידיו. ואם הכניס יד אחת לבית הכסא, צריך ליטול את אותה היד לכל הפחות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה