הלכה ליום שני י"ג אב תש"פ 3 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

טליה אסתר בת אלינור למשפ׳ מזרחי

רפואה שלמה והחלמה מהירה.

הוקדש על ידי

משפחתה

נטילת ידיים למי שנגע ברגליו או בתינוק

אדם שנגע ב"מקומות המכוסים" שבגופו, כלומר, מקומות שדרכם להיות מכוסים, כמו הכתף, או רגליו, עליו ליטול ידיו, ואינו רשאי לומר דבר שבקדושה, כמו ברכה וכדומה, עד שיטול ידיו.

והגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת תורה לשמה (סימן יד) כתב, שמי שנגע במקומות המכוסים, עליו ליטול את כל כף היד שנגעה במקומות המכוסים, ולא די בכך שירחץ את המקום שנגע בו. ולדוגמא, אם נגע באצבעו האחת ברגלו, לא די בכך שישטוף את אותה האצבע, אלא עליו ליטול את כל היד. וכן פסק במשנה ברורה (סימן תריג סק"ו). וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן ד, עמוד שצט). אף על פי שיש חולקים בזה.

והכוונה "נטילה", שירחץ את ידו תחת ברז המים. ואין בזה חיוב בכלי דוקא. ואם נגע בכפות רגליו ממש, נכון שיטול ידיו שלוש פעמים. (יביע אומר ח"ה סימן א אות ה).

ונחלקו הפוסקים, לגבי מי שנוגע בתינוק קטן, שרגילים בדרך כלל שאין גופו מכוסה כל כך כמו הגדולים, ולדוגמא, בימות הקיץ, שהכל רגילים שרגליו של התינוק אינן מכוסות. האם מי שנגע ברגלי התינוק צריך ליטול את ידיו, או שמאחר ואצל התינוק המקומות הללו אינם מכוסים, ממילא אין צריך ליטול את ידיו כלל לאחר שנגע בהם?

וכמובן שהכוונה היא כשנוגע ברגלי התינוק, והן נקיות, שאם הן מלוכלכות, או שנגע בכפות רגליו, בודאי שעליו ליטול את ידיו.

ולמעשה, נחלקו בזה הפוסקים, שהגאון החזון איש היה מחמיר בזה, כפי שהובא בשמו בכמה ספרים (והובאו בפסקי תשובות סימן ד הערה 228). אך בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל מובא (אור לציון ח"ב סימן מד סעיף ו) שיש להקל בזה. וכפי הנראה שכן המנהג בזמנינו. וכיוצא בזה שמענו בשם מרן רבינו זצ"ל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה