הלכה ליום שני י"ג אב תש"פ 3 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

טליה אסתר בת אלינור למשפ׳ מזרחי

רפואה שלמה והחלמה מהירה.

הוקדש על ידי

משפחתה

נטילת ידיים למי שנגע ברגליו או בתינוק

אדם שנגע ב"מקומות המכוסים" שבגופו, כלומר, מקומות שדרכם להיות מכוסים, כמו הכתף, או רגליו, עליו ליטול ידיו, ואינו רשאי לומר דבר שבקדושה, כמו ברכה וכדומה, עד שיטול ידיו.

והגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת תורה לשמה (סימן יד) כתב, שמי שנגע במקומות המכוסים, עליו ליטול את כל כף היד שנגעה במקומות המכוסים, ולא די בכך שירחץ את המקום שנגע בו. ולדוגמא, אם נגע באצבעו האחת ברגלו, לא די בכך שישטוף את אותה האצבע, אלא עליו ליטול את כל היד. וכן פסק במשנה ברורה (סימן תריג סק"ו). וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן ד, עמוד שצט). אף על פי שיש חולקים בזה.

והכוונה "נטילה", שירחץ את ידו תחת ברז המים. ואין בזה חיוב בכלי דוקא. ואם נגע בכפות רגליו ממש, נכון שיטול ידיו שלוש פעמים. (יביע אומר ח"ה סימן א אות ה).

ונחלקו הפוסקים, לגבי מי שנוגע בתינוק קטן, שרגילים בדרך כלל שאין גופו מכוסה כל כך כמו הגדולים, ולדוגמא, בימות הקיץ, שהכל רגילים שרגליו של התינוק אינן מכוסות. האם מי שנגע ברגלי התינוק צריך ליטול את ידיו, או שמאחר ואצל התינוק המקומות הללו אינם מכוסים, ממילא אין צריך ליטול את ידיו כלל לאחר שנגע בהם?

וכמובן שהכוונה היא כשנוגע ברגלי התינוק, והן נקיות, שאם הן מלוכלכות, או שנגע בכפות רגליו, בודאי שעליו ליטול את ידיו.

ולמעשה, נחלקו בזה הפוסקים, שהגאון החזון איש היה מחמיר בזה, כפי שהובא בשמו בכמה ספרים (והובאו בפסקי תשובות סימן ד הערה 228). אך בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל מובא (אור לציון ח"ב סימן מד סעיף ו) שיש להקל בזה. וכפי הנראה שכן המנהג בזמנינו. וכיוצא בזה שמענו בשם מרן רבינו זצ"ל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה