הלכה ליום שלישי י"ד אב תש"פ 4 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לזכות ולרפואה והצלחת וסיעתא דשמיא עבור

יעקב רבי בן פלורה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

הכניס ידו לבית הכסא

מי שנכנס לבית הכסא, (חדר השירותים), צריך ליטול את ידיו כשיצא משם, ואפילו אם לא עשה שם דבר, צריך שיטול את ידיו. והכוונה בזה, שישטוף את ידיו תחת ברז מים. ונכון שיעשה כן שלוש פעמים. אבל אין צורך בכלי.

והטעם לכך שצריך ליטול את ידיו, משום שבבית הכסא שורה רוח רעה, וכאשר אדם נכנס לבית הכסא, שורה רוח רעה על ידיו, ולכן עליו לרחצם במים, להעביר ולסלק מעליו את הרוח הרעה. (יביע אומר ח"ג סימן א, יחוה דעת ח"ג סימן א).

וכן ראינו פעם, כאשר הגיע מרן זצ"ל לביתה של אשה אחת שהיתה בודדה, ובא לשמחה בביקור בביתה החדש, והיא הראתה לו את כל חדרי ביתה, ומרן זצ"ל הסתובב בכל חדרי הבית, אך כאשר הראתה לו את חדר האמבטיה שהיה שם גם שירותים, ראינו שמרן זצ"ל לא רצה להכנס פנימה, כדי שלא יצטרך לאחר מכן לרחוץ את ידיו ולהתעכב עוד.

והנה קורה לעתים, שאדם מכניס את ידו האחת לבית הכסא, כדי לקחת משם נייר וכדומה, ועלינו להתבונן, האם רוח רעה יכולה לשרות על יד אחת? או שאולי אם הכניס יד אחת עליו ליטול את שתי ידיו?

והגאון מהרש"ם (דעת תורה סימן ד) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, אינו צריך ליטול אפילו יד אחת, כי אין הרוח רעה שורה בצורה כזו. והביא ראיה לדבריו. אולם בספר ילקוט יוסף (סימן ג עמוד תנט) צידד לדחות את ראייתו.

והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן ג) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, עליו ליטול את שתי ידיו, כי עם הכנסת יד אחת, ממילא שורה עליה רוח רעה, ומכח אותה כניסה שורה רוח רעה גם על ידו השנייה. וכן פסקו עוד כמה פוסקים. וכתבו שאין זה דומה למי שנגע בדבר מלוכלך בידו האחת, ששם אין חשש של רוח רעה, אלא ענין של נקיות בלבד, ולכן די ברחיצת יד אחת, מה שאין במי שהכניס ידו לבית הכסא, שאז רוח רעה שורה על ידיו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (שו"ת יביע אומר ח"א סימן קח אות טו) כתב, שנראה לו שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, די בכך שירחץ את אותה היד, כי הרוח רעה אינה שורה על שתי ידיו באופן כזה. וגם הוא הביא ראיות לדבריו. ומכל מקום המחמיר ליטול את שתי ידיו, תבוא עליו ברכה.

ולסיכום: הנכנס לבית הכסא, צריך ליטול ידיו. ואם הכניס יד אחת לבית הכסא, צריך ליטול את אותה היד לכל הפחות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה