הלכה ליום שלישי ז' אב תש"פ 28 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים צבי בן ינטה בלומה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

נעילת הסנדל

אחד הדברים האסורים ביום תשעה באב, הוא "נעילת הסנדל", כלומר, אסור לנעול נעלי עור בתשעה באב.

נעלי ספורט שאינם מעור
ודנו הפוסקים לגבי נעליים שאינם עשויים עור, אבל הם נוחות מאד, כמו נעלי "ספורט" שעשויים מבד וגומי, האם מותר לנעול אותם בתשעה באב, או שאולי, מאחר והן חשובות ונוחות לא פחות מנעלי עור, אסור לנעול אותם ביום זה?

ובשו"ת שמחת כהן (סימן קעג) כתב, שהואיל והפוסקים הראשונים והאחרונים לא אסרו אלא נעליים של עור, ובשאר מינים לא אסרו, אם כן גם נעליים כאלה שהוא רגיל לנעול אותן תמיד, מכיון שאינן עשויות עור, מותר לנעול אותן בתשעה באב. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (תעניות עמוד רצט).

מראית העין
אולם בכל זאת הוסיף מרן זצ"ל לדון, לגבי נעליים שעשויות מגומי, והן נראות ממש כמו נעלי עור, האם מותר ללכת איתן בתשעה באב, או שאולי יש לאסור. ואחד הטעמים שנראה היה להחמיר בזה, מפני שיש לחוש ל"מראית העין", שהרי כל מי שרואה אדם הולך עם נעליים כאלה בתשעה באב, יחשוב שאותו אדם מזלזל במצוות והוא הולך כמנהגו עם נעלי עור. וכך באמת כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל.

אולם מרן זצ"ל כתב, שמאחר ובדורינו נעליים מחומרים כאלה שנראים ממש כמו עור, הם נפוצים מאד, לכן אין לאסור לנעול נעליים כאלה בתשעה באב, ואין לחוש בזה ל"מראית העין". וכמובן שהוכיח את דבריו והביא להם ראיות מדברי הפוסקים.

"כפכפים"
כתב הגאון מהר"י קאשטרו, שנעלים שנקראות "קבקאב", או "כפכפים", שיש להן סוליה מפלסטיק או גומי או עץ או שעם, ורצועה של עור שתופסת את הרגל, מותר ללכת איתן בתשעה באב, כי אין הרצועה מיועדת כדי להגן על האדם, אלא כדי לאחוז את הסוליה היטב על הרגל. והביא דבריו מרן זצ"ל. (שם עמוד שא).

במקומות של גויים
כתב הראבי"ה, שהיה מרבותינו הראשונים, שבני אדם יהודים שגרים בין הגויים, מותר להם לנעול בתשעה באב נעלי עור, עד שנכנסים לרחוב של היהודים. וכן כתבו עוד מהראשונים, שמאחר והגויים מלעיגים על ישראל שהולכים יחפים, יש להקל בזה.

אולם מרן הבית יוסף כתב על זה: "ולענין מעשה, אין להקל בדבר, ואם ילעיגו עליו הגויים, מה בכך?" ובפרט נראה שיש להחמיר בזה בזמנינו, לפי מה שכתב בספר "משחא דרבותא", שהרי יכולים לסלק את החשש מצד מה שהגויים מלעיגים, על ידי כך שינעלו נעליים שאינם של עור. לכן אין להקל בדבר. (שם עמוד שב).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה