הלכה ליום שלישי ז' אב תש"פ 28 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים צבי בן ינטה בלומה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

נעילת הסנדל

אחד הדברים האסורים ביום תשעה באב, הוא "נעילת הסנדל", כלומר, אסור לנעול נעלי עור בתשעה באב.

נעלי ספורט שאינם מעור
ודנו הפוסקים לגבי נעליים שאינם עשויים עור, אבל הם נוחות מאד, כמו נעלי "ספורט" שעשויים מבד וגומי, האם מותר לנעול אותם בתשעה באב, או שאולי, מאחר והן חשובות ונוחות לא פחות מנעלי עור, אסור לנעול אותם ביום זה?

ובשו"ת שמחת כהן (סימן קעג) כתב, שהואיל והפוסקים הראשונים והאחרונים לא אסרו אלא נעליים של עור, ובשאר מינים לא אסרו, אם כן גם נעליים כאלה שהוא רגיל לנעול אותן תמיד, מכיון שאינן עשויות עור, מותר לנעול אותן בתשעה באב. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (תעניות עמוד רצט).

מראית העין
אולם בכל זאת הוסיף מרן זצ"ל לדון, לגבי נעליים שעשויות מגומי, והן נראות ממש כמו נעלי עור, האם מותר ללכת איתן בתשעה באב, או שאולי יש לאסור. ואחד הטעמים שנראה היה להחמיר בזה, מפני שיש לחוש ל"מראית העין", שהרי כל מי שרואה אדם הולך עם נעליים כאלה בתשעה באב, יחשוב שאותו אדם מזלזל במצוות והוא הולך כמנהגו עם נעלי עור. וכך באמת כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל.

אולם מרן זצ"ל כתב, שמאחר ובדורינו נעליים מחומרים כאלה שנראים ממש כמו עור, הם נפוצים מאד, לכן אין לאסור לנעול נעליים כאלה בתשעה באב, ואין לחוש בזה ל"מראית העין". וכמובן שהוכיח את דבריו והביא להם ראיות מדברי הפוסקים.

"כפכפים"
כתב הגאון מהר"י קאשטרו, שנעלים שנקראות "קבקאב", או "כפכפים", שיש להן סוליה מפלסטיק או גומי או עץ או שעם, ורצועה של עור שתופסת את הרגל, מותר ללכת איתן בתשעה באב, כי אין הרצועה מיועדת כדי להגן על האדם, אלא כדי לאחוז את הסוליה היטב על הרגל. והביא דבריו מרן זצ"ל. (שם עמוד שא).

במקומות של גויים
כתב הראבי"ה, שהיה מרבותינו הראשונים, שבני אדם יהודים שגרים בין הגויים, מותר להם לנעול בתשעה באב נעלי עור, עד שנכנסים לרחוב של היהודים. וכן כתבו עוד מהראשונים, שמאחר והגויים מלעיגים על ישראל שהולכים יחפים, יש להקל בזה.

אולם מרן הבית יוסף כתב על זה: "ולענין מעשה, אין להקל בדבר, ואם ילעיגו עליו הגויים, מה בכך?" ובפרט נראה שיש להחמיר בזה בזמנינו, לפי מה שכתב בספר "משחא דרבותא", שהרי יכולים לסלק את החשש מצד מה שהגויים מלעיגים, על ידי כך שינעלו נעליים שאינם של עור. לכן אין להקל בדבר. (שם עמוד שב).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה