הלכה ליום שלישי ז' אב תש"פ 28 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים צבי בן ינטה בלומה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

נעילת הסנדל

אחד הדברים האסורים ביום תשעה באב, הוא "נעילת הסנדל", כלומר, אסור לנעול נעלי עור בתשעה באב.

נעלי ספורט שאינם מעור
ודנו הפוסקים לגבי נעליים שאינם עשויים עור, אבל הם נוחות מאד, כמו נעלי "ספורט" שעשויים מבד וגומי, האם מותר לנעול אותם בתשעה באב, או שאולי, מאחר והן חשובות ונוחות לא פחות מנעלי עור, אסור לנעול אותם ביום זה?

ובשו"ת שמחת כהן (סימן קעג) כתב, שהואיל והפוסקים הראשונים והאחרונים לא אסרו אלא נעליים של עור, ובשאר מינים לא אסרו, אם כן גם נעליים כאלה שהוא רגיל לנעול אותן תמיד, מכיון שאינן עשויות עור, מותר לנעול אותן בתשעה באב. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (תעניות עמוד רצט).

מראית העין
אולם בכל זאת הוסיף מרן זצ"ל לדון, לגבי נעליים שעשויות מגומי, והן נראות ממש כמו נעלי עור, האם מותר ללכת איתן בתשעה באב, או שאולי יש לאסור. ואחד הטעמים שנראה היה להחמיר בזה, מפני שיש לחוש ל"מראית העין", שהרי כל מי שרואה אדם הולך עם נעליים כאלה בתשעה באב, יחשוב שאותו אדם מזלזל במצוות והוא הולך כמנהגו עם נעלי עור. וכך באמת כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל.

אולם מרן זצ"ל כתב, שמאחר ובדורינו נעליים מחומרים כאלה שנראים ממש כמו עור, הם נפוצים מאד, לכן אין לאסור לנעול נעליים כאלה בתשעה באב, ואין לחוש בזה ל"מראית העין". וכמובן שהוכיח את דבריו והביא להם ראיות מדברי הפוסקים.

"כפכפים"
כתב הגאון מהר"י קאשטרו, שנעלים שנקראות "קבקאב", או "כפכפים", שיש להן סוליה מפלסטיק או גומי או עץ או שעם, ורצועה של עור שתופסת את הרגל, מותר ללכת איתן בתשעה באב, כי אין הרצועה מיועדת כדי להגן על האדם, אלא כדי לאחוז את הסוליה היטב על הרגל. והביא דבריו מרן זצ"ל. (שם עמוד שא).

במקומות של גויים
כתב הראבי"ה, שהיה מרבותינו הראשונים, שבני אדם יהודים שגרים בין הגויים, מותר להם לנעול בתשעה באב נעלי עור, עד שנכנסים לרחוב של היהודים. וכן כתבו עוד מהראשונים, שמאחר והגויים מלעיגים על ישראל שהולכים יחפים, יש להקל בזה.

אולם מרן הבית יוסף כתב על זה: "ולענין מעשה, אין להקל בדבר, ואם ילעיגו עליו הגויים, מה בכך?" ובפרט נראה שיש להחמיר בזה בזמנינו, לפי מה שכתב בספר "משחא דרבותא", שהרי יכולים לסלק את החשש מצד מה שהגויים מלעיגים, על ידי כך שינעלו נעליים שאינם של עור. לכן אין להקל בדבר. (שם עמוד שב).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה