הלכה ליום שישי ג' אב תש"פ 24 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן נעמי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתו

פרשת השבוע - פרשת דברים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא בפרשת השבוע: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל, במדבר בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב". ולכאורה צריך ביאור, מדוע הוזכרו כאן כל אותם המקומות? על כך מפרש רבינו רש"י הקדוש, "לפי שהן דברי 'תוכחות' ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל". כלומר, היה צורך להזכיר את כל אותם המקומות, בכדי לרמוז, שבאותם המקומות הכעיסו בני ישראל את ה', והדברים הם דברי תוכחה המכוונים כלפיהם. ומשה רבנו עם כל היותו מנהיגם של ישראל, שמר על כבודם של ישראל, וכשבא להוכיחם, עשה זאת ברמזים, בכדי שלא לפגוע באף אחד מישראל. ואף במקום שיש מצוה להוכיח אחד את השני, הרי שעלינו לעשות זאת בצורה שלא תפגע בו' וכמו שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא", והשאלה היא, כיצד עושים זאת? איך נצליח להוכיח אחד את השני בלא לפגוע בו? הרי אנו רואים אותו חוטא או עושה עוול, ואם כן בודאי שהוא יפגע מדברינו.

בכדי לענות על כך, נקדים משל, למלך ששלט שלטון מוחלט בעמו, הוא היה המצביא הצבאי, הוא החליט בעניני כלכלה ומשפט וכל דבר יושק על פיו. למלך זה היה בן יחיד שהיה מפונק וחי בנעימים. לימים' ראה המלך כי הוא בא בימים, ובנו יורש העצר בטלן גדול ולא יודע כלום, החליט ללמדו את כל ענייני המלוכה, הכוללים, צבא, בטחון, כלכלה וכספים, חוק ומשפט, כדי להכשירו לקראת השלטון העתיד ליפול בידו לאחר מותו.

תיכף ומיד, ציוה לקרוא למומחים מהאקדמיה שילמדו את בנו. המומחה הראשון היה מומחה לצבא וביטחון. השני היה מומחה לכלכלה וכספים. והשלישי היה מומחה לחוק ומשפט. נתן המלך את שכרם ביד רחבה, והקציב להם שנתיים ללמד את בנו ולהכשירו לקראת השלטון העתידי. עברו שנתיים, והמומחים באו לארמון המלוכה כשבפיהם הבשורה כי בן המלך למד בשקידה וראוי הוא למלוך, מכיון שהוא מבין היטב בעניני כלכלה, בטחון ומשפט. שמח המלך מאוד וקבע יום למסיבה, הוציא תעודות הוקרה למומחים, אך לפתע, ביקש המומחה למשפט, לתת עוד שיעור אחד לבן המלך, ובקש שהות של שעה.

לקח המומחה את בן המלך לחדר סמוך, והיכה אותו בשוט חמש מכות נמרצות, בן המלך חזר לאביו חבול וכואב, המלך כמובן כעס מאוד ובקש הסברים מהמומחה למשפט, מה פשר הדבר? עמד המומחה והסביר למלך, אתה הרי צוית אותי להכינו להיות מלך ושופט, הדן משפט צדק, והנה כשיבואו לפניו לדין כל מיני פושעים ועוברי דת המלך, הוא עתיד להחליט על עונשם, כמה מלקות עליהם לקבל, והוא כבן מלך מפונק שמימיו לא הכו אותו, ואפילו יתוש לא העז ליגע בו, ישב הוא על כסאו ויפסוק שיתנו עשר מלקות או עשרים מלקות, והוא אינו יודע, שיש אנשים שאחר חמש מלקות כבר ימותו, כיון שאין הוא יודע כוחה של כל מכה ומכה, ואלו עכשיו, כשקיבל ממני כמה מלקות, ידע להעריך ולאמוד מהי כל מכה ומכה, וכשיבוא להחליט אם לתת חמש או שש מלקות, הרי הוא יחשוב פעמיים, שהרי חש זאת על בשרו, וממילא ידון דין אמת, ואת זה הרי ציויתני ללמדו, וכך אמנם עשייתי.

למדנו מכאן, כדי שאדם ידע לשפוט את השני, הרי שהוא צריך להרגיש אותו ולחוש מה הוא היה עושה במקומו ובמצבו באשר הוא שם. וכדברי רבותינו, "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". ו"הוי דן כל אדם לכף זכות". אם לפני שנוכיח את חבירנו, נזכור תמיד לעצור לרגע ולחשוב, איך אנחנו היינו נוהגים במצבו, לפי מה שהוא עובר כעת, הרי ודאי שהכל יראה אחרת. בימים אלו, יש להרבות באהבת חינם, ולהתרחק משנאת חינם.

נשתדל לראות את כל הסובבים אותנו, אם זה בבית או בעבודה או בלימודים, בעין טובה. לא נשפוט אותם בהחלטה של רגע, אלא נדון אותם לכף זכות, ומלבד המעלה הזו, הרי שנזכה גם לאיכות חיים רוחנית יותר, כדברי הפסוק, "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותייך". 

שבת שלום ומבורך

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה