הלכה ליום ראשון כ"ז תמוז תש"פ 19 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ששון בן אליהו ז"ל

שביום שישי היה 30 יום לפטירתו
רוח ה׳ תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר. ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

משחרב בית המקדש בטל השמיר

שאלה: ברצוני לשאול, האם לאדם שדורש ברבים ומעביר שיעורי מוסר, מותר להציג עובדות של דברים לא טובים שקורים בעם ישראל כדי לעורר את השומעים? או שיש בזה קטרוג על עם ישראל?

תשובה: הגמרא במסכת יבמות (מט:) אומרת, שכאשר ברח ישעיה הנביא עליו השלום ממנשה, אמר שם קדוש ונבלע בארז, באו וניסרו את הארז, וכשהגיע המסור לפיו של ישעיה, יצאה נפשו. ומדוע אירע כך לישעיה הנביא? מפני שאמר (ישעיה ו ה) "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב", ופירש רש"י, שנענש משום שקרא לעם ישראל עם "טמא שפתים", מדעתו, ומוסיף רש"י, שישעיה לא אמר כן "מחמת תוכחה", כלומר, אילו היה ישעיה אומר כן לישראל כדי להוכיח אותם, לא היה נענש.

למדנו מדברי רש"י שאם אומר כן כדי להוכיח, מותר. וכן כתב המאירי שם, וזו לשונו, לעולם יזהר אדם שלא לספר בגנות חברו וכו', כלומר שלא בדרך תוכחה. וכן פירשו רבינו אברהם מן ההר והריב"ן.

והמהר"ל בחדושי אגדות שם הוסיף, שאף שהנביאים היו מדברים דברים קשים על ישראל, בכל זאת כשהיו מדברים לה' יתברך לא היו אומרים לו דברים רעים על ישראל, וישעיה הנביא  דיבר אל הקב"ה, ובדבר זה נענש.

ונראה שהדברים מכוונים לדברי רש"י והמאירי, כי אין לדבר גנות על עם ישראל, רק בדרך תוכחה, ודברי תוכחה צריך לאומרם לעם ישראל. אבל כשהוא מדברי ומתפלל לפני הקב"ה, אדרבה צריך לומר עליהם דברי סניגוריא.

אמנם, צריך לדעת שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, ולא כמוכיחים הראשונים מוכיחים האחרונים, ויש הרבה מה להאריך בזה, ואנו נזכיר רק את דברי הגאון ההפלא"ה בספרו פנים יפות (סוף פרשת יתרו) שכתב בזה דברים נפלאים, ואלו דבריו שם:
שאף על פי שאמר התנא (אבות פ"ד מ"י) והוי שפל רוח בפני כל אדם, מכל מקום עת וזמן לכל חפץ ה' להשיב רבים מעון, ולקרב את המרוחקים להסיר לב האבן מבשרם. ועל זה נאמר (תהלים לא כה) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה', להתחזק ולעמוד כנגדם כחומה הנשגבה, כאשר הזהיר ה' יתברך את ירמיה הנביא להלחם עמם ולשבר סלעים וצור מכשול מלבבם.

אמנם בכל זאת חס ושלום מלעורר הדין עליהם, כמו שמצינו בישעיה הנביא שנענש על מה שאמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב. וכן בהושע הנביא. ואף שצריך לדבר אליהם קשות ולהודיעם העונשים החמורים, צריך לכלכל דבריו במשפט.

ויש לרמוז בזה מה שאמרו במשנה סוף סוטה (מח.), "משחרב בית המקדש בטל השמיר (תולעת שמיר) ונופת צופים", כי השמיר היה מבקע וחותך את האבנים בלי ברזל, אלא מעמידים את השמיר מבחוץ והאבנים מתבקעות מאליהן, והוא רמז לתוכחה מגולה ואהבה מסותרת, שהרב מודיע לעם את העונשים, אך נזהר שלא לעורר דין עליהם, והוא דוגמת השמיר שהוא חזק מאד, ומשבר מבלי נגיעה כדרך הברזל.

עוד יש אופן להכניס דברי תוכחה בלב השומע, על ידי המתקת המוסר בדברי תורה ופירושים וטעמים, המתוקים מדבש ונופת צופים, ועל ידי עריבות ומתיקות התורה יקבלו דברים הקשים והמוסר החזק שבתוכה. כאשר יעשו רופאים לחולה בסמים החזקים וקשים, לערב בהם מיני מתיקה, למען יערב לאוכלה.

אך כבר אמרו חז"ל (ערכין טז:) תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה, ומי שיודע להוכיח. ועל זה אמרו שמזמן חורבן הבית בטל השמיר ונופת צופים, בין בדברים קשים כשמיר המשבר, בין בדברים המתוקים כנופת צופים. שכמעט אין מי שיודע להוכיח כראוי עד כאן תוכן דברי ההפלא"ה.

וכך ראינו למורנו ורבנו מרן הראש"ל הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אשר היה מקרב את העם בדרך של אהבה וחבה, ופעמים מעטות היה יוצא חוצץ בדברים קשים, נגד אינשי דלא מעלי, הרודפים את התורה ולומדיה. אבל לכללות עם ישראל היה מדבר תמיד בדברי נועם, והיה ממליץ על זה: דברי חכמים, בנחת, נשמעים. כאשר דברי החכמים הם בנחת, אז נשמעים לצבור.

תשובתו של ידידינו הגאון רבי גד יזדי שליט"א, תלמיד מרן זצ"ל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שלום, האם יש מניעה בימים אלו של נגיף לעלות לבית העלמין במלאת שנים עשר חודש ( בכפוף לכללי משרד הבריאות)?
תודה רבה. כ"ז תמוז תש"פ / 19 ביולי 2020

אין חשש כזה באופן מיוחד בימים הללו. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה