הלכה ליום ראשון כ"ז תמוז תש"פ 19 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ששון בן אליהו ז"ל

שביום שישי היה 30 יום לפטירתו
רוח ה׳ תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר. ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

משחרב בית המקדש בטל השמיר

שאלה: ברצוני לשאול, האם לאדם שדורש ברבים ומעביר שיעורי מוסר, מותר להציג עובדות של דברים לא טובים שקורים בעם ישראל כדי לעורר את השומעים? או שיש בזה קטרוג על עם ישראל?

תשובה: הגמרא במסכת יבמות (מט:) אומרת, שכאשר ברח ישעיה הנביא עליו השלום ממנשה, אמר שם קדוש ונבלע בארז, באו וניסרו את הארז, וכשהגיע המסור לפיו של ישעיה, יצאה נפשו. ומדוע אירע כך לישעיה הנביא? מפני שאמר (ישעיה ו ה) "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב", ופירש רש"י, שנענש משום שקרא לעם ישראל עם "טמא שפתים", מדעתו, ומוסיף רש"י, שישעיה לא אמר כן "מחמת תוכחה", כלומר, אילו היה ישעיה אומר כן לישראל כדי להוכיח אותם, לא היה נענש.

למדנו מדברי רש"י שאם אומר כן כדי להוכיח, מותר. וכן כתב המאירי שם, וזו לשונו, לעולם יזהר אדם שלא לספר בגנות חברו וכו', כלומר שלא בדרך תוכחה. וכן פירשו רבינו אברהם מן ההר והריב"ן.

והמהר"ל בחדושי אגדות שם הוסיף, שאף שהנביאים היו מדברים דברים קשים על ישראל, בכל זאת כשהיו מדברים לה' יתברך לא היו אומרים לו דברים רעים על ישראל, וישעיה הנביא  דיבר אל הקב"ה, ובדבר זה נענש.

ונראה שהדברים מכוונים לדברי רש"י והמאירי, כי אין לדבר גנות על עם ישראל, רק בדרך תוכחה, ודברי תוכחה צריך לאומרם לעם ישראל. אבל כשהוא מדברי ומתפלל לפני הקב"ה, אדרבה צריך לומר עליהם דברי סניגוריא.

אמנם, צריך לדעת שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, ולא כמוכיחים הראשונים מוכיחים האחרונים, ויש הרבה מה להאריך בזה, ואנו נזכיר רק את דברי הגאון ההפלא"ה בספרו פנים יפות (סוף פרשת יתרו) שכתב בזה דברים נפלאים, ואלו דבריו שם:
שאף על פי שאמר התנא (אבות פ"ד מ"י) והוי שפל רוח בפני כל אדם, מכל מקום עת וזמן לכל חפץ ה' להשיב רבים מעון, ולקרב את המרוחקים להסיר לב האבן מבשרם. ועל זה נאמר (תהלים לא כה) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה', להתחזק ולעמוד כנגדם כחומה הנשגבה, כאשר הזהיר ה' יתברך את ירמיה הנביא להלחם עמם ולשבר סלעים וצור מכשול מלבבם.

אמנם בכל זאת חס ושלום מלעורר הדין עליהם, כמו שמצינו בישעיה הנביא שנענש על מה שאמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב. וכן בהושע הנביא. ואף שצריך לדבר אליהם קשות ולהודיעם העונשים החמורים, צריך לכלכל דבריו במשפט.

ויש לרמוז בזה מה שאמרו במשנה סוף סוטה (מח.), "משחרב בית המקדש בטל השמיר (תולעת שמיר) ונופת צופים", כי השמיר היה מבקע וחותך את האבנים בלי ברזל, אלא מעמידים את השמיר מבחוץ והאבנים מתבקעות מאליהן, והוא רמז לתוכחה מגולה ואהבה מסותרת, שהרב מודיע לעם את העונשים, אך נזהר שלא לעורר דין עליהם, והוא דוגמת השמיר שהוא חזק מאד, ומשבר מבלי נגיעה כדרך הברזל.

עוד יש אופן להכניס דברי תוכחה בלב השומע, על ידי המתקת המוסר בדברי תורה ופירושים וטעמים, המתוקים מדבש ונופת צופים, ועל ידי עריבות ומתיקות התורה יקבלו דברים הקשים והמוסר החזק שבתוכה. כאשר יעשו רופאים לחולה בסמים החזקים וקשים, לערב בהם מיני מתיקה, למען יערב לאוכלה.

אך כבר אמרו חז"ל (ערכין טז:) תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה, ומי שיודע להוכיח. ועל זה אמרו שמזמן חורבן הבית בטל השמיר ונופת צופים, בין בדברים קשים כשמיר המשבר, בין בדברים המתוקים כנופת צופים. שכמעט אין מי שיודע להוכיח כראוי עד כאן תוכן דברי ההפלא"ה.

וכך ראינו למורנו ורבנו מרן הראש"ל הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אשר היה מקרב את העם בדרך של אהבה וחבה, ופעמים מעטות היה יוצא חוצץ בדברים קשים, נגד אינשי דלא מעלי, הרודפים את התורה ולומדיה. אבל לכללות עם ישראל היה מדבר תמיד בדברי נועם, והיה ממליץ על זה: דברי חכמים, בנחת, נשמעים. כאשר דברי החכמים הם בנחת, אז נשמעים לצבור.

תשובתו של ידידינו הגאון רבי גד יזדי שליט"א, תלמיד מרן זצ"ל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שלום, האם יש מניעה בימים אלו של נגיף לעלות לבית העלמין במלאת שנים עשר חודש ( בכפוף לכללי משרד הבריאות)?
תודה רבה. כ"ז תמוז תש"פ / 19 ביולי 2020

אין חשש כזה באופן מיוחד בימים הללו. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה