הלכה ליום שישי כ"ה תמוז תש"פ 17 ביולי 2020

פרשת השבוע - פרשיות מטות מסעי

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

בימים אלו של בין המיצרים, אנו קוראים בהפטרה את התוכחות של הנביא ירמיה. אנו קוראים בירמיה (פרק ב פסוק יא): "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים? וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל".

המגיד מדובנא המשיל משל יפה, בכדי להסביר את דברי הנביא ירמיה.

חתן צעיר לימים היה סמוך על שולחן חותנו שנים אחדות לימים אמר לו חותנו, כי הגיע הזמן שיצא לעבוד ולפרנס את עצמו בכבוד. נתן לו חותנו סכום כסף מכובד במזומן, ושלחו ליריד בעיר לייפציג כדי שיקנה שם סחורה בזול, וישוב לעירו כדי למוכרה בריווח.

החתן הצעיר היה בטלן וביש מזל. נסע ליריד, וחזר עם מספר קרונות רכבת מלאות בקיסמים לשיניים. כשהביא את סחורתו לחותנו, קידמו הלה בקול זוועה ״שלומיאל שכמותך״! סחורה זו לא תימכר במשך שנים רבות! מי יקנה כל כך הרבה קיסמים לשיניים??? בלית ברירה החזיר את חתנו ביש המזל להיות סמוך על שולחנו, ואת הסחורה שאין לה קונים איחסן בתוך מחסניו.

לאחר שעברו שנים מספר, אמר החותן לנפשו, מה יהיה בסופו של חתני?, כלום לצמיתות יהיה סמוך על שולחני?, חזר וקרא לחתנו, ונתן לו שוב סכום כסף גדול במזומן ושלחו ליריד. אך הפעם הזהירו לבל יקנה סחורה שאין לה ביקוש. שמע החתן ונסע שוב ליריד. הימים היו ערב הימים הנוראים, נמלך החתן בלבו וקנה מטען של שופרות, בסברו כי זהו מצרך חיוני לימים אלו וכך ירויח ריווח נאה. כשהביא את סחורתו לחותנו' לא ידע הלה את נפשו מרוב כעס, ״בטלן שכמותך"! הלא השופרות שקנית יספיקו אפילו לשופרו של משיח! מי צריך כל כך הרבה שופרות?. באין ברירה החזיר את חתנו להיות סמוך על שולחנו, ואת המטען העצום של השופרות שם במחסנים ליד המטען של הקיסמים. לימים נמלך החותן בדעתו, מה יעלה בסופם של מטעני הסחורה? מיד שלח וקרא אליו מתווך סחורות מוכשר, והציע לו למכור את מטען הקיסמים בכל סחורה שהיא, ובלבד שמטען קיסמים אלו יצא ממחסניו. בו בזמן פנה למתווך נוסף, והציע ל למכור לו את מטען שופרות שאצלו או להמירו לכל סחורה שהיא, ובלבד שיתפטר ממטען השופרות. לא יצאו ימים רבים, עד שקיבל החותן שני פקסים משני המתווכים. הראשון הודיע בשמחה כי הצליח להחליף את הקיסמים ב...שופרות, והשני הודיעו בשמחה כי הצליח להחליף את השופרות ב...קיסמים. כיון שראה החותן כי זו פעם שלישית שהוא נכשל במסחר זה, החליט לוותר ולעבור לסדר היום. אך הפעם, נטפל אליו חתנו הבטלן וסנט בו, ״הלא חותני הוא סוחר ותיק ומנוסה, ונפל בעיסקה זו, ומדוע כשאני קניתי סחורה זו כעסת עלי וטענת כי בטלן אנוכי?" . ״שוטה שכמותך"! השיב לו חותנו, הן בידי היו שני מטענים של סחורה שאיננה עוברת לסוחר, ומה היה לי לצפות ליותר? אך לך' הרי הבאתי כסף מזומן עובר לסוחר, ובבטלנותך בזבזת זאת על סחורה שאין לה שום ביקוש!

כיוצא בזה טוען הנביא ירמיה לעם ישראל ״ההמיר גוי אלוהים והמה לא אלוהים״. הגויים, גם אם יחליפו את אלוהיהם באלוהים אחרים, אין בכך שום פסול, שהרי הם מחליפים הבל בהבל, סחורה שאין לה ערך בדומה לה, אך, ״עמי המיר כבודו בלא יועיל״, עם ישראל שיש להם אלוהים, אלוהי אברהם יצחק ויעקב, והמירום באלילים של כסף וזהב עץ ואבן, הרי זה כמחליף מזומן בסחורת הבל, על זה באה התוכחה של הנביא ירמיה.

ישמע חכם ויוסיף לקח, נשכיל ונבין כי ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו.

שבת שלום ומבורך!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה


דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקר......

לקריאת ההלכה