הלכה ליום שני ל' סיון תש"פ 22 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן אסתר ושמואל ז"ל

שנפטר בכ״ט סיוון התשס״ה
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת האורז – דפי אורז

כל מיני הקטניות, ברכתן בורא פרי האדמה. ולכן על תבשיל חומוס, או שעועית וכדומה, מברכים "בורא פרי האדמה".

ברכת האורז
האורז, אף הוא ממיני הקטניות כי אינו אחד מחמשת מיני דגן, ולכן היה מן הראוי שגם עליו נברך ברכת "בורא פרי האדמה". ובאמת, מי שאוכל מאכל העשוי מאורז שאינו מבושל, כמו "פריכיות אורז", מברך עליהן "בורא פרי האדמה".

אולם מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף לז.), שמאחר וראו רבותינו שלאורז המבושל יש חשיבות מיוחדת יותר משאר מיני הקטניות, שהוא מזין וסועד ומשביע את האדם, לכן יש לברך עליו "בורא מיני מזונות", כאילו הוא אחד מחמשת מיני דגן. ולאחר שאוכלים אורז, מברכים ברכה אחרונה "בורא נפשות", כדין כל הקטניות. (שלחן ערוך סימן רח סעיף ז).

בירך על אורז "האדמה"
כתב הגאון רבי יוסף ידיד הלוי (בספר ברכת יוסף ח"א עמוד ז), שמי שטעה ובירך על האורז "בורא פרי האדמה", יצא ידי חובתו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק שמיני סימן כב אות א).

דפי אורז
אורז שטחנו אותו ועשו ממנו קמח (כמו שמבואר בברכות לז.), ולאחר מכן אפו ממנו מיני מאפה, או שעשו ממנו דפים למילוי, או שעשו ממנו אטריות, כתב הגאון המשנה ברורה, שברכתו נשארת "בורא מיני מזונות". ממש כדין מאפים ותבשילים שנעשו מקמח של אחד מחמשת מיני דגן.

וכמובן שמה שכתבנו לגפי דפי אורז, הוא דוקא באופן שיש להם חשיבות וטעם, אבל אם הם טפלים לגמרי למילוי שלהם, יש לברך עליהם את הברכה הראוייה למילוי.

ולכן לסיכום: אורז מבושל, ברכתו "בורא מיני מזונות". וכן מאפה או תבשיל שנעשה מן האורז, ברכתו "בורא מיני מזונות", ולאחר מכן יש לברך "בורא נפשות".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה