הלכה ליום שישי כ' סיון תש"פ 12 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ליזה בת סניורה ז"ל

שהיום שנה לפטירתה.
רוח ה׳ תניחנה בגן עדן.
היא ושאר בני ישראל השוכבים עימה בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת השבוע – פרשת שלח לך

מתוך דברי מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל

פרשתינו עוסקת בשליחת המרגלים, שהלכו לראות את ארץ ישראל, ולאחר מכן שבו למדבר, והביאו את דיבת הארץ רעה. תורתינו מספרת, כי בעקבות מעשה המרגלים נגזר על עם ישראל עונש גדול, שישארו במדבר במשך ארבעים שנה, וכל הדור ההוא, אשר יצא ממצרים, ימות במדבר.

רבותינו אומרים, כי בכל שנה מאז חטא המרגלים, היו מתים חמש עשרה אלף איש מבני ישראל במדבר. עד שבשנה האחרונה לפני כניסת בני ישראל לארץ, היו אמורים למות החמש עשרה אלף האחרונים שנותרו מארץ מצרים, ואמנם הם המתינו למותם בליל תשעה באב, ובבוקר ראו שלא מתו. בלילה שלאחר מכן המתינו שוב, כי היו סבורים שטעו בחישוב התאריך, וכן המתינו כל לילה ולילה, עד ליל ט"ו באב, שראו את הלבנה מלאה, והבינו שלא טעו בחישוב התאריך, ואז הבינו שהקדוש ברוך הוא חס עליהם. וזו אחת הסיבות של שמחת ט"ו באב, "יום שכלו מתי מדבר למות".

כתוב בפרשה, "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן", ודרשו חז"ל: שלח "לך" – "לדעתך", אין אני אומר לך לשלוח, אם אתה רוצה לשלוח – שלח.

ולכאורה, פלא הדבר, שהרי הקדוש ברוך הוא צופה ויודע את כל העתידות, וידע מראש שתצא תקלה משליחות המרגלים, שעל ידי כן כל שישים ריבוא של ישראל ישארו במדבר. גם ידע הקדוש ברוך שבני ישראל יבכו בלילה הוא, שהיה ליל תשעה באב, ובעבור הבכיה ההיא, אמר הקדוש ברוך, אתם בכיתם בכיה לחינם, אני אתן לכם בכיה לדורות. שבליל זה חרבו שני בתי מקדש, והתגוללו על ישראל צרות רבות ונוראות. 

ואם כן, איך הקדוש ברוך הוא, שאוהב את ישראל ורוצה בטובתם, לא מנעם מללכת בשליחות זו? מדוע הקדוש ברוך הוא נתן להם את האפשרות למרד כזה?

ויש להסביר, כי כל מה שעושה ה' יתברך, לצורך ולטובת ישראל עושה, שכן עם ישראל, בקושי הספיקו ללמוד תורה ממשה רבינו, שהרי קיבלו את התורה בו' בסיון, ואחר כך מיד עלה משה למרום ל 40 יום, וחזר ביום י"ז בתמוז, ואז עשו את העגל, ושבר משה את הלוחות, ושוב עלה בי"ח בתמוז, וישב שם ארבעים יום, והתפלל לה' שיסלח לישראל על חטאם. ושוב חזר משה ביום כ"ט באב, ובראש חודש אלול עלה למרום להוריד לוחות שניות, וירד ביום הכיפורים. וביום י"א בתשרי ישב ושפט את העם, ואחר כך בנו את המשכן, כדי לכפר על חטא העגל. נמצא שעם ישראל, במקום ללמוד תורה, הכינו את כלי המקדש. וביום כ"ה בכסלו גמרו את מלאכת המשכן. ועד יום א' בניסן, לא הוקם המשכן. ואם כן רק בחודשים שבט ואדר לימד משה רבינו את התורה לבני ישראל. ובניסן הקימו את המשכן, וכל יום הקריבו נשיא אחד. ובי"ג ניסן הדליק אהרון את הנרות. ואחר כך היה חג פסח. ואחר הפסח שוב למדו אצל משה. ובכ"ט בסיון כבר שלח משה את המרגלים לראות את הארץ.

נמצא אם כן שבני ישראל לא למדו תורה מפי משה רבינו אלא מעט, ולימוד כל כך מועט, אינו מספיק כדי לדעת את כל התורה לכל הדורות. והלא משה רבינו לא יכול היה להכנס לארץ, כמו שנאמר בתורה. ואם כן, אמתי ילמדו ישראל את התורה?
לפיכך הטיב ה' יתברך לישראל, ולטובתם היה הדבר, שנתן ה' יתברך את הבחירה ביד המרגלים, ואחר שנכשלו, נשארו ישראל במדבר תחת ממלכתו של משה רבינו, ולמדו ממנו תורה עוד ארבעים שנה, וכל השנים האלה, לא חסר להם דבר, שאכלו מן, ושתו מבארה של מרים.
ואף שהיו צריכים להכנס לארץ ישראל, מכל מקום, צריכים הם ללמוד תורה. ולכן הקדוש ברוך הוא לא עכב את ידי משה מלשלוח מרגלים. אבל מפי ה' לא תצא הרעה. ועל כן נאמר, "שלח לך" "לטובתך", שבזכות הרעה הזאת, זכה משה "לטובתו", לחיות וללמד תורה עוד ארבעים שנה.

כתב מרן השלחן ערוך בספרו בית יוסף (אורח חיים סימן רצט), "נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תיכף אחר ששמעו "ברכו את ה' המבורך", שמצינו באגדה, שבארה של מרים בימה של טבריה, וכל מוצאי שבת מחזירין על כל המעיינות ועל כל הבארות, וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה, אפילו כל גופו מוכת שחין מיד נתרפא". כלומר, יש נוהגים לשאוב מים, או להוציאם מן הברז, מיד במוצאי שבת, מאחר ובארה של מרים מתגלגלת בכל מאגרי המים, ויתכן שנזכה לשתות מים מבארה של מרים.

ומסופר על רבי חיים ויטאל, שהיה אב בית דין בדמשק, שהלך ללמוד את סודות הקבלה אצל רבינו האר"י, שהיה בצפת, ואמנם רבינו האר"י לימדו את סודות התורה שלא שמעתן אוזן מעולם. אך רבי חיים ויטאל לא יכול לזכור את כל סודות הקבלה שהאר"י לימדו, והצטער הרבה על כך. (שהרי האר"י למד עם תלמידו רבי חיים ויטאל, רק שנה וקצת, שכן התחיל ללמדו בגיל שלושים ושש, ובגיל 38 כבר נפטר האר"י ז"ל). הלך רבי חיים לרבו האר"י, ואמר לו שהוא לא מסוגל לזכור את כל מה שהם לומדים. לקח אותו האר"י לים כנרת, ועלו על ספינה וחתרו לכיוון מסוים, ושם אמר לו האר"י, הנה כאן מי בארה של מרים! ונתן לו לשתות מהמים, ומוחו קיבל הארה ומאז זכר את כל תלמודו.

כשעם ישראל, היו במדבר, ושתו מבאר מרים, ולמדו תורה מפי משה, גם הם זכרו תלמודם, וזה מה שנאמר "לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן", וכן "לשותי בארה של מרים", שהיה בכוחם לזכור את כל התורה כולה.

ויהי רצון שנזכה להמשיך בדרכו של משה רבינו, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. אמן כן יאמר האל.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה