הלכה ליום חמישי כ' אב תשפ"א 29 ביולי 2021

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות?

תשובה: ביארנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ואחר כך נתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך קודם ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך ברכה אחרונה, וזאת על פי דברי המהרש"ל, שמכיון שכלל בידינו "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", וברכת אשר יצר היא תדירה יותר מברכה אחרונה, לכן יש להקדים ברכת אשר יצר. והוספנו עוד טעם בזה.

ולכאורה אין לחלק בין ברכת על המחיה או ברכת המזון לברכת בורא נפשות, שהרי ברכת אשר יצר היא תדירה יותר מברכות אלו, כשם שהיא תדירה יותר מברכת בורא נפשות.

אלא שאין הדבר כן, שהרי ברכת המזון חיובה הוא מן התורה, וכן ברכת על המחיה לדעת רוב הפוסקים היא מן התורה, וכתבו רבים מן הפוסקים, שאין מצוה דרבנן קודמת למצוה דאוריתא, והרי ברכת אשר יצר בודאי שהיא מדרבנן, לכן, אם נתחייב אדם בברכת על המחיה או בברכת המזון, ואחר כך נתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך קודם ברכת המזון או על המחיה, ואחר כך יברך אשר יצר.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב כך: מי שאכל דבר שצריך לברך עליו ברכת בורא נפשות, ואחר כך התחייב בברכת אשר יצר, יברך "אשר יצר", ואחר כך יברך בורא נפשות. ואם אירע כן עם ברכת המזון או ברכת על המחיה, יברך על המחיה או ברכת המזון, ואחר כך יברך אשר יצר. ומכל מקום, אם חושש שמא ישכח לברך אשר יצר אחר ברכת המזון, יקדים ברכת אשר יצר לברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רק לפני לא מעט זמן העברתם הלכה יומית בווצאפ בנושא של ברכות הראיה במקרה שאני מדבר עליו זה ״שעשה את הים הגדול״ עכשיו התעמקתי טיפה בנושא והבנתי שזה ברכה שמבכרים אחת לשלושים יום כלומר מי שלא ראה את הים התיכון במשך שלושים יום מברך. והשאלה שלי היא כזו אני גר על קו החוף מול הים וכמעט מכל חלון או מהמרפסת בבית אני רואה את קו הים לרווחה וגם שאני יוצא לשכונה מצב דומה. מתי אני יכול לברך את הברכה
1) אחת לשלושים יום למרות שאני רואה כל יום.
2) כל יום
3) או שלא לברך בכלל כדי לא להיכנס לספק ברכות להקל
אשמח למענה תודה ושבת שלום כ"א אב תשפ"א / 30 ביולי 2021

בספר גדולות אלישע דן בזה, וכתב שמי שגר בעיר החוף, לא יברך כלל על ראיית הים אפילו אם לא ראה אותו שלושים יום. והשווה דין ראיית הים לדין ראיית עבודת כוכבים שכתבו התוספות שבארצותיהם לא בירכו על ראיית עבודה זרה מאחר והיא מצויה אצלם תמיד, ומאחר ויש מבני העיר כל הזמן שרואים את העבודת כוכבים, ממילא גם לזה שלא ראה, אין חידוש בראייתה. ואף על פי שיש הרבה להקדשות על דברי הגדולות אלישע, מכל מקום מאחר וכן משמע מדברי המשנה ברורה והפרי מגדים ועוד, ספק ברכות להקל, ולא יברך על ראיית הים. 

אפשר לקבל בבקשה מקור לדברי מרן הללו? ד' כסלו תש"פ / 2 בדצמבר 2019

מקור הדברים בספר הליכות עולם חלק ראשון עמוד מב. והאריך בזה בילקוט יוסף סימן ז.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה