הלכה ליום חמישי י"ט סיון תש"פ 11 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לישועת

הבחור אליהו בן נאווה הי"ו

שה' יתברך ישמרהו ויצילהו, וישוב לביתו לחיים טובים. אמן.

הוקדש על ידי

ידידי המשפחה

מריחת משחה בשבת

מרן בשלחן ערוך (סימן שיד סעיף יא) כתב, שאסור לקחת שעווה, ולסתום בעזרתה חור שנוצר בחבית בשבת. מפני שיש בזה איסור משום "ממרח" בשבת.

כלומר, ישנו איסור למרח דבר בשבת. ולכן גם מי שרוצה למרוח בשבת משחה על ידיו, כדי שהמשחה תהיה מרוחה היטב על גבי היד, ותגן עליו מפני התייבשות העור, הרי שאסור לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

וכן המורח על עורו קרם הגנה בשבת, כדי להגן עליו מפני נזקי השמש, אסור לו לעשות כן בשבת, משום איסור "ממרח".

עוד כתב מרן השלחן ערוך (סימן שטז), שאדם שירק על הרצפה בשבת, אסור לו לדרוך ברגליו ולמרוח את הרוק כדי שיבלע באדמה. אולם בדין זה, אין הטעם משום איסור "ממרח", אלא משום איסור "משווה גומות", שמיישר את הקרקע (האדמה) בשבת.

ולכאורה יש להבין, מדוע לא שייך בזה איסור משום "ממרח"? והסביר זאת המגן אברהם, שאיסור ממרח לא שייך אלא כאשר מורח דבר אחד על גבי השני, ורוצה שהדבר המתמרח ישאר. כמו שעווה שסותמת את החור בחבית. אבל כאשר האדם מורח דבר כדי שהוא יבלע לגמרי ויעלם, אין בזה איסור משום ממרח. ולכן לדוגמא, אדם שירק על גבי רצפה מרוצפת, והוא דורך ברגליו על הרוק כדי להבליע אותו שיעלם ולא יראו אותו אנשים אחרים, אין בדבר איסור משום ממרח בשבת.

ומכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ד או"ח סימן כז, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפד), שאם אדם לוקח משחה בשבת, ורצונו שהמשחה תבלע בגופו לגמרי, [כמו אנשים שיש להם יובש ופצעים בידיהם, ורוצים למרוח משחה, באופן שהמשחה תבלע לגמרי בעור, ולא בכדי שישאר ממנה שום רושם על ידיהם], מותר לעשות כן בשבת. וכן אדם שמורח משחה על גבו, כדי להקל מעליו את כאבי הגב, ומשחה זו עשויה באופן שהיא נבלעת לגמרי בעור האדם. הדין הוא שמותר למרוח אותה בשבת על גבי העור.

וכן תינוק, שמורחים לו משחה כדי לטפל ב"תפרחת חיתולים",והמשחה היא כזו שנבלעת לגמרי בעור, מותר להשתמש במשחה כזו בשבת, שאין בזה משום ממרח.

(אולם לגבי אדם בריא, שאינו תינוק, ההיתר שלנו הוא דוקא באופן שהתחיל להשתמש במשחה לפני שבת, לדוגמא ביום שישי, שאם לא כן יש כאן שאלה של "רפואה בשבת", שהוא איסור נפרד שלא נדון בו כעת).

ותינוק הסובל מ"תפרחת", ויש צורך למרוח על עורו משחה, באופן שהמשחה לא תבלע בעור, אלא תהיה מונחת עליו כדי להגן עליו. כתבו כמה אחרונים שיש להניח "נקודות" של משחה על עורו, שימרחו מאליהם על ידי החיתול, אבל אין למרוח את המשחה ביד בצורה מכוונת וישרה כפי שעושים בימות החול.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי פסק ההלכה שהרב כתב בו שמותר למרוח קרם ידיים אם רוצה שיבלע לגמרי בתוך העור , וכך זה לא ממרח - איך יתכן שאין פה איסור ממרח, הרי קרם לחות שמים אותו על מנת שיסתיר את היובש בידיים. משום הלחות שיש בו שנשארת לאחר המריחה ועושה מראה חלק.. האם באמת אין בזה איסור ממרח? א' תמוז תש"פ / 23 ביוני 2020

אתה צודק בהחלט. אם הכוונה היא שתשאר לחות על גבי היד, ולא רק תהיה ספוגה בעור, הדבר אסור בהחלט. ויש בזה איסור חמור בשבת. אנו כתבנו להקל רק באופן שרוצה שכל הקרם יבלע ביד. והדבר מצוי, לדוגמא אדם לפני אירוע, כשיש לו יובש ביד, אינו מעוניין שישאר לו קרם על גבי היד, כי הדבר יגרום לו אי נעימות כשילחץ את ידיהם של אנשים, ולכן מספיג את הקרם היטב בעורו. ולזה היתה כוונתינו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה


דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקר......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה