הלכה ליום שישי י"ג סיון תש"פ 5 ביוני 2020

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על מצות פסח שני, דהיינו אדם, שהיה טמא או בדרך רחוקה, ולא יכול היה  להקריב את קרבן הפסח במועד הראשון, ביום י"ד ניסן, התורה נותנת לו הזדמנות לעשות פסח שני, ביום י"ד אייר, להקריב קרבן פסח "על מצות ומרורים יאכלוהו".

והשאלה נשאלת, מדוע דווקא בחג הפסח ניתנה הזדמנות נוספת לעשות את החג למי שלא יכול היה לעשותו בפעם הראשונה, מה שלא ראינו בשום חג אחר, לא בסוכות ולא בשבועות ולא בראש השנה, מה מיוחד בחג הפסח שניתן לו פסח שני?

בכדי להבין זאת, נקדים את מה שקדם לציווי של פסח שני. בפרק ט' פסוק ו' נאמר, 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא, ויאמרו האנשים ההמה אליו, אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל?'.
ומבואר אם כן, שהציווי לפסח שני נאמר בתגובה לבקשת עם ישראל 'למה נגרע', מה שלא היה בחגים אחרים, ולפיכך דווקא בחג זה ניתנה הזדמנות שנייה. וכדי להבין זאת היטב, נקדים ונאמר, כי המדד לבדוק יהודי המקיים מצוות, אם עושה זאת בעל כורחו ובלית ברירה מפחד מעונש, או שעושה זאת מאהבת המצוות, היא לראות את תגובתו במקרה של פטור מהמצווה, כגון מחמת חולי, או מצב מסוים שהאדם פטור מהמצווה, במקרה כזה, האם אז הוא שמח ואומר "ברוך שפטרני", או שהוא בצער ואומר, "אמנם פטור אני, אך צר לי מאוד שאיני יכול לקיים את המצווה, ומחכה לרגע שאוכל לקיים את המצווה". דוגמא לכך מצינו בתלמוד (במסכת ע"ז דף ג'), באו הגויים לה' ואמרו, תן לנו מצוות ונקיימן, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מצווה קלה יש לי, וסוכה שמה, לכו ועשו אותה, מיד הלכו ועשו כל אחד סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה, ונעשה חם מאוד, ואז כל אחד מהם קם ובועט בסוכתו, וחוזר לביתו, שואלת הגמרא, הרי מצטער פטור מהסוכה, אם כן מה הטענה על הגויים? עונה הגמרא, אומנם מצטער פטור, אז יצא מהסוכה, אך מדוע לבעוט בסוכה? אם בעטו בסוכה, סימן הדבר שמראש עשו זאת בעל כרחם ולא מרצון! ולכן ברגע שיש מצב של פטור, מיד בועטים ושמחים להיפטר מהדבר. ועל זה נאמר "הוכיח סופו על תחילתו", לעומת זאת, עם ישראל שהיו טמאים או רחוקים בזמן פסח ראשון, הרי שהיו פטורים מעשיית הפסח, ועל פי דין יכלו לומר ברוך שפטרני, וילכו לביתם לחיים טובים ולשלום, אך לא כך היה, אלא נגשו למשה רבנו, ואמרו למה נגרע לבלתי נקריב קרבן ה' במועדו? אנו לא שמחים במה שאנו פטורים, אלא אדרבא, אנו רוצים בכל זאת לקיים את רצון ה', ולכן כיון שגילו דעתם שרצונם בכל זאת בקיום המצווה, וזה נעשה רק בחג הפסח, זכו שניתנה להם הזדמנות נוספת לקיום המצווה, בתאריך אחר, מה שלא היה בשום חג אחר.

דבר זה מלמדנו מוסר השכל לכל אחד ואחר מאיתנו  הרוצה לדעת מה מצבו בקיום המצוות, האם עושה זאת מאהבת ה' יתברך וכדברי הפסוק 'והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם', או שקיום המצוות אצלו הוא בבחינת "אין ברירה" או סתם מעשה שגרתי, וכדברי הנביא ישעיה בפרק כ"ט פסוק ג', "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה", שפירושו קיום המצוות מתוך הרגל שבשגרה, או מתוך לחץ חברתי, ללא כוונה או התבוננות בקיום המצוות ועשייתן מאהבת ה' יתברך, הרי שהמדד לזה הוא מהי הרגשתו של האדם במקרה והוא פטור מהמצוות כדת וכדין, כגון שהוא חולה, או במצב מסוים שההלכה פוטרת אותו מקיום המצוות, האם הוא שמח בזה, ואם כן מוטלת עליו החובה להתחזק ביראת שמים, או שמא מרגיש צביטה בלב, ואומר, אוי לי שאיני יכול כרגע לעשות את רצון ה', הרי שאז מצב יראת ה' שלו טובה.
יהי רצון שנזכה להתבונן היטב בדברים אלו,ונעבוד את ה' בשחה ובטוב לבב, אמן.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה