הלכה ליום שישי י"ג סיון תש"פ 5 ביוני 2020

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על מצות פסח שני, דהיינו אדם, שהיה טמא או בדרך רחוקה, ולא יכול היה  להקריב את קרבן הפסח במועד הראשון, ביום י"ד ניסן, התורה נותנת לו הזדמנות לעשות פסח שני, ביום י"ד אייר, להקריב קרבן פסח "על מצות ומרורים יאכלוהו".

והשאלה נשאלת, מדוע דווקא בחג הפסח ניתנה הזדמנות נוספת לעשות את החג למי שלא יכול היה לעשותו בפעם הראשונה, מה שלא ראינו בשום חג אחר, לא בסוכות ולא בשבועות ולא בראש השנה, מה מיוחד בחג הפסח שניתן לו פסח שני?

בכדי להבין זאת, נקדים את מה שקדם לציווי של פסח שני. בפרק ט' פסוק ו' נאמר, 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא, ויאמרו האנשים ההמה אליו, אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל?'.
ומבואר אם כן, שהציווי לפסח שני נאמר בתגובה לבקשת עם ישראל 'למה נגרע', מה שלא היה בחגים אחרים, ולפיכך דווקא בחג זה ניתנה הזדמנות שנייה. וכדי להבין זאת היטב, נקדים ונאמר, כי המדד לבדוק יהודי המקיים מצוות, אם עושה זאת בעל כורחו ובלית ברירה מפחד מעונש, או שעושה זאת מאהבת המצוות, היא לראות את תגובתו במקרה של פטור מהמצווה, כגון מחמת חולי, או מצב מסוים שהאדם פטור מהמצווה, במקרה כזה, האם אז הוא שמח ואומר "ברוך שפטרני", או שהוא בצער ואומר, "אמנם פטור אני, אך צר לי מאוד שאיני יכול לקיים את המצווה, ומחכה לרגע שאוכל לקיים את המצווה". דוגמא לכך מצינו בתלמוד (במסכת ע"ז דף ג'), באו הגויים לה' ואמרו, תן לנו מצוות ונקיימן, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מצווה קלה יש לי, וסוכה שמה, לכו ועשו אותה, מיד הלכו ועשו כל אחד סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה, ונעשה חם מאוד, ואז כל אחד מהם קם ובועט בסוכתו, וחוזר לביתו, שואלת הגמרא, הרי מצטער פטור מהסוכה, אם כן מה הטענה על הגויים? עונה הגמרא, אומנם מצטער פטור, אז יצא מהסוכה, אך מדוע לבעוט בסוכה? אם בעטו בסוכה, סימן הדבר שמראש עשו זאת בעל כרחם ולא מרצון! ולכן ברגע שיש מצב של פטור, מיד בועטים ושמחים להיפטר מהדבר. ועל זה נאמר "הוכיח סופו על תחילתו", לעומת זאת, עם ישראל שהיו טמאים או רחוקים בזמן פסח ראשון, הרי שהיו פטורים מעשיית הפסח, ועל פי דין יכלו לומר ברוך שפטרני, וילכו לביתם לחיים טובים ולשלום, אך לא כך היה, אלא נגשו למשה רבנו, ואמרו למה נגרע לבלתי נקריב קרבן ה' במועדו? אנו לא שמחים במה שאנו פטורים, אלא אדרבא, אנו רוצים בכל זאת לקיים את רצון ה', ולכן כיון שגילו דעתם שרצונם בכל זאת בקיום המצווה, וזה נעשה רק בחג הפסח, זכו שניתנה להם הזדמנות נוספת לקיום המצווה, בתאריך אחר, מה שלא היה בשום חג אחר.

דבר זה מלמדנו מוסר השכל לכל אחד ואחר מאיתנו  הרוצה לדעת מה מצבו בקיום המצוות, האם עושה זאת מאהבת ה' יתברך וכדברי הפסוק 'והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם', או שקיום המצוות אצלו הוא בבחינת "אין ברירה" או סתם מעשה שגרתי, וכדברי הנביא ישעיה בפרק כ"ט פסוק ג', "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה", שפירושו קיום המצוות מתוך הרגל שבשגרה, או מתוך לחץ חברתי, ללא כוונה או התבוננות בקיום המצוות ועשייתן מאהבת ה' יתברך, הרי שהמדד לזה הוא מהי הרגשתו של האדם במקרה והוא פטור מהמצוות כדת וכדין, כגון שהוא חולה, או במצב מסוים שההלכה פוטרת אותו מקיום המצוות, האם הוא שמח בזה, ואם כן מוטלת עליו החובה להתחזק ביראת שמים, או שמא מרגיש צביטה בלב, ואומר, אוי לי שאיני יכול כרגע לעשות את רצון ה', הרי שאז מצב יראת ה' שלו טובה.
יהי רצון שנזכה להתבונן היטב בדברים אלו,ונעבוד את ה' בשחה ובטוב לבב, אמן.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה