הלכה ליום שישי י"ג סיון תש"פ 5 ביוני 2020

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על מצות פסח שני, דהיינו אדם, שהיה טמא או בדרך רחוקה, ולא יכול היה  להקריב את קרבן הפסח במועד הראשון, ביום י"ד ניסן, התורה נותנת לו הזדמנות לעשות פסח שני, ביום י"ד אייר, להקריב קרבן פסח "על מצות ומרורים יאכלוהו".

והשאלה נשאלת, מדוע דווקא בחג הפסח ניתנה הזדמנות נוספת לעשות את החג למי שלא יכול היה לעשותו בפעם הראשונה, מה שלא ראינו בשום חג אחר, לא בסוכות ולא בשבועות ולא בראש השנה, מה מיוחד בחג הפסח שניתן לו פסח שני?

בכדי להבין זאת, נקדים את מה שקדם לציווי של פסח שני. בפרק ט' פסוק ו' נאמר, 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא, ויאמרו האנשים ההמה אליו, אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל?'.
ומבואר אם כן, שהציווי לפסח שני נאמר בתגובה לבקשת עם ישראל 'למה נגרע', מה שלא היה בחגים אחרים, ולפיכך דווקא בחג זה ניתנה הזדמנות שנייה. וכדי להבין זאת היטב, נקדים ונאמר, כי המדד לבדוק יהודי המקיים מצוות, אם עושה זאת בעל כורחו ובלית ברירה מפחד מעונש, או שעושה זאת מאהבת המצוות, היא לראות את תגובתו במקרה של פטור מהמצווה, כגון מחמת חולי, או מצב מסוים שהאדם פטור מהמצווה, במקרה כזה, האם אז הוא שמח ואומר "ברוך שפטרני", או שהוא בצער ואומר, "אמנם פטור אני, אך צר לי מאוד שאיני יכול לקיים את המצווה, ומחכה לרגע שאוכל לקיים את המצווה". דוגמא לכך מצינו בתלמוד (במסכת ע"ז דף ג'), באו הגויים לה' ואמרו, תן לנו מצוות ונקיימן, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מצווה קלה יש לי, וסוכה שמה, לכו ועשו אותה, מיד הלכו ועשו כל אחד סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה, ונעשה חם מאוד, ואז כל אחד מהם קם ובועט בסוכתו, וחוזר לביתו, שואלת הגמרא, הרי מצטער פטור מהסוכה, אם כן מה הטענה על הגויים? עונה הגמרא, אומנם מצטער פטור, אז יצא מהסוכה, אך מדוע לבעוט בסוכה? אם בעטו בסוכה, סימן הדבר שמראש עשו זאת בעל כרחם ולא מרצון! ולכן ברגע שיש מצב של פטור, מיד בועטים ושמחים להיפטר מהדבר. ועל זה נאמר "הוכיח סופו על תחילתו", לעומת זאת, עם ישראל שהיו טמאים או רחוקים בזמן פסח ראשון, הרי שהיו פטורים מעשיית הפסח, ועל פי דין יכלו לומר ברוך שפטרני, וילכו לביתם לחיים טובים ולשלום, אך לא כך היה, אלא נגשו למשה רבנו, ואמרו למה נגרע לבלתי נקריב קרבן ה' במועדו? אנו לא שמחים במה שאנו פטורים, אלא אדרבא, אנו רוצים בכל זאת לקיים את רצון ה', ולכן כיון שגילו דעתם שרצונם בכל זאת בקיום המצווה, וזה נעשה רק בחג הפסח, זכו שניתנה להם הזדמנות נוספת לקיום המצווה, בתאריך אחר, מה שלא היה בשום חג אחר.

דבר זה מלמדנו מוסר השכל לכל אחד ואחר מאיתנו  הרוצה לדעת מה מצבו בקיום המצוות, האם עושה זאת מאהבת ה' יתברך וכדברי הפסוק 'והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם', או שקיום המצוות אצלו הוא בבחינת "אין ברירה" או סתם מעשה שגרתי, וכדברי הנביא ישעיה בפרק כ"ט פסוק ג', "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה", שפירושו קיום המצוות מתוך הרגל שבשגרה, או מתוך לחץ חברתי, ללא כוונה או התבוננות בקיום המצוות ועשייתן מאהבת ה' יתברך, הרי שהמדד לזה הוא מהי הרגשתו של האדם במקרה והוא פטור מהמצוות כדת וכדין, כגון שהוא חולה, או במצב מסוים שההלכה פוטרת אותו מקיום המצוות, האם הוא שמח בזה, ואם כן מוטלת עליו החובה להתחזק ביראת שמים, או שמא מרגיש צביטה בלב, ואומר, אוי לי שאיני יכול כרגע לעשות את רצון ה', הרי שאז מצב יראת ה' שלו טובה.
יהי רצון שנזכה להתבונן היטב בדברים אלו,ונעבוד את ה' בשחה ובטוב לבב, אמן.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה