הלכה ליום שלישי י' סיון תש"פ 2 ביוני 2020

קדושת בית הכנסת – מגיפת הקורונה

הנה בימים האחרונים, כשלאט לאט אנו זוכים לשוב לחצרות בית ה', להתפלל בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עלינו להתבונן בחובה על שמירת קדושת בית הכנסת, ולהורות על הקשר שישנו בין המגיפה לבין הזלזול בקדושת בית הכנסת.

בגמרא במסכת מגילה (דף כח.) אמרו, תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגים בהם קלות ראש. ומבואר שם ובשלחן ערוך (סימן קנא), שבכלל "קלות ראש" שאסורה בבית הכנסת, הוא השח שיחה בטלה בבית הכנסת, ובפרט כוונתינו לשיחה בטלה ממש, כמו שמספרים מה שנעשה בפוליטיקה או עם החברים וכדומה, שזו שיחה בטלה ממש שאסורה לכל הדעות בבית הכנסת. (ואפילו בכל שיחת חולין נכון להזהר, ובפרי מגדים וראשית חכמה אסרו כל דיבור חולין בבית הכנסת מן הדין).

ומובא בספרים, שה"דיבור" בבית הכנסת בתפילה ובתחנונים, כולל בתוכו שתי אותיות משם ה', האות יו"ד והאות וא"ו. וכאשר מדברים דברים בטלים בבית הכנסת, יוצאות האותיות הקדושות מן ה"דיבור", ונשאר רק דֶּבֶר חס ושלום. שהוא ענין מגיפה.

וידוע שלפני קרוב לשמונים שנה, נשאלו שני גאונים וצדיקים על האסונות הבלתי נתפסים שעברו על בני עמינו, מדוע לא הועילו כל התפלות שהתפללו כדי להנצל מהן? והשיבו על כך הגאונים הצדיקים, בעל ה"אמרי אמת" מגור, ורבי ישראל אביחצרא (בבא סאלי), שזהו משום שלא נזהרו כראוי בקדושת בית הכנסת. (אין אנו באים לומר מדוע אירעו האסונות המחרידים, אלא מדוע לא הועילו התפילות כדי שננצל מן הגזירות). ורבי ישראל אביחצרא הוסיף, שבארץ ישראל ובמקומות בהם לא הצליח הצורר להניח את כף רגלו, היה זה בזכות התפילות, שהיו זהירים שם במיוחד בקדושת בית הכנסת.

כלומר, הדיבורים האסורים בבית הכנסת, גורמים לכך שהתפלות אינן מתקבלות לפני ה' יתברך.

וכך נאמר בפירוש בפסוק במגילת איכה, לגבי התפילות שהתפללו אבותינו כדי להנצל מכל הצרות והאסונות שהיו בימי חורבן הבית, וכך אומר הנביא: "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה", כביכול, כאילו סיכך השם יתברך בענן סמיך כדי שיבדיל בינו לבין עמו ישראל, כדי שלא ישמע את תפלתם. והסביר את הדברים הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (דרוש ה), שהענן עליו דיבר הנביא, נוצר מן האדים שיוצאים מהבל פיו של האדם, ובפרט כשמדבר בבית הכנסת בשעת התפילה, שההבל הזה יוצר ענן שמפסיק בינינו לבין ה' יתברך.

ולכן יש להעיר לאדם שמדבר בבית הכנסת בזמן התפילה, כי בכך הוא מפריע לתפילתם של כל הקהל שלא תתקבל לפני ה' יתברך. וכן כתב בספר ווי העמודים (לבן השל"ה הקדוש), שמי שמתפלל בבית כנסת שהאנשים שם מדברים בשעת התפילה, התפילות עולות למעלה מלוכלכות בחטאים, ואינן מתקבלות לרצון, כי "אין קטגור נעשה סנגור".

ובשנות ת"ח ות"ט, שנגרמו אסונות נוראים לעם ישראל, כאשר רבבות הובלו לשחיטה בכל מיני מיתות משונות באופן שלא היה כמותו מעולם, וכאשר מובא בספרים, ששחטו תינוקות בחיק אמותיהן, וכהנה צרות רבות ורעות שאי אפשר להעלותן על הדעת, בכל מיני מיתות משונות שנהרגו בהם רבים מבני עמינו בידי הצוררים ימח שמם, ועל הכל עם רציחתו של קדוש ה' הרב רבי שמשון מאוסרופולי שנהרג בידי קוזאק אכזר כשתפילין קשורים על ראשו. ובימים ההם היו רבים לומדי תורה ועובדי ה' בתמימות, והכל שאלו, מה זאת עשה ה' לנו? סיבות לעונשים יש ויש, אך מדוע התפילות לא הועילו?

ומובא בספרים, שהסיבה לכל הגזירות לא היתה ידועה, עד שקם איש האשכולות הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר, בעל ספר תוספות יום טוב, והרבה בתעניות ותחינות לה' יתברך כדי לדעת מה זה ועל מה זה, ובחלומו השיבוהו מן השמים, שלא נתקבלו התפילות להצילם מן הגזירה מפני שהיו מדברים בשעה שהציבור מתפללים בבית הכנסת.

ובספרים הקדושים האריכו בגודל האיסור בזה. גם בזוהר הקדוש כתב בזה דברים נוראים אשר לא נוכל להאריך בכולן. אך הכלל העולה, שעלינו להתחזק בענין זה, ובפרט בעת הזו.

וכשהיה מרן רבינו זצ"ל בביקור בארצות הברית, דרש שם בכמה מקומות על מה שנהגו בכמה בתי כנסיות שהקהל מדברים בזמן התפילה, ובפרט בזמן קריאת התורה, ויש מקומות שהדיבורים כל כך מתגברים, עד שנעשה חילול ה' בדבר, שנשמעים כעדת דבורים בכוורת, ובקושי ניתן להקשיב לחזן. ועל הרבנים ויראי ה' בכל אתר ואתר מוטלת חובה להביא את הדבר סוף סוף לתיקונו השלם.

וה' יתברך ינחנו בדרך אמת וישמע תפילותינו. אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה