הלכה ליום שישי כ"ח אייר תש"פ 22 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף דוד בן שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שבת כלה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

חג השבועות נקרא חג מתן תורה, לפי שביום זה, ו' סיון, עם ישראל קבלו את התורה בהר סיני לאחר שלשת ימי הגבלה במעמד אדיר, כמו שנאמר (שמות יט) "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד, ויחרד כל העם אשר במחנה, והר סיני עשן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל ההר מאוד, וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן, וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק".

אנו אומרים בכל בוקר את ברכות התורה, ומברכים: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". ולכאורה, ברכה זו סותרת את דברי רבותינו במדרש, שכן בברכה אנו אומרים "אשר בחר בנו", ואילו רבותינו על הפסוק "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו", דרשו, שהקדוש ברוך הוא בא לבני ישמעאל ואמר להם, רצונכם לקבל את התורה? אמרו לו, מה כתוב בה, אמר להם לא תגנוב, אמרו לו אין אנו רוצים! הלך לבני אדום, אמר להם, רצונכם לקבל את התורה? אמרו לו, מה כתוב בה? אמר להם לא תנאף, אמרו אין אנו רוצים! עד שבא לבני ישראל ושאל אותם, האם רוצים אתם לקבל את התורה, ואמרו "נעשה ונשמע". 

נמצא אם כן לפי דברי המדרש, שמלכתחילה הוצעה התורה לגויים, ורק אחרי שהם לא רצו לקבל את התורה, רק אז הוצעה התורה לעם ישראל. אם כן נשאלת השאלה, איך אנו אומרים שה' בחר בנו, והרי איזו מין בחירה זו, כשהדבר נבחר מחוסר ברירה, כשאף אומה לא רצתה לקבל את התורה, ורק ישראל הסכימו, אין זו בחירה כלל, והרי הדבר דומה לבחור שהציעו לו כמה בנות לכלה, אף אחת לא רצתה בו חוץ מאחת, והוא הולך ומכריז שהוא בחר אותה מתוך מבחר הצעות שהיו לו, כאשר למעשה  רק היא הייתה זו שרצתה בו?

כדי להבין זאת, נקדים מעשה בסוחר בדים ראשי, שהיה בעיר הגדולה, ורכש לעצמו שם טוב, וכל סוחרי העיר הקטנים היו רוכשים אצלו את הבדים לחנויות הקטנות שלהם. הוא עצמו היה רוכש את מבחר הבדים החדשני ביותר שיש, על ידי ספק ראשי מחו"ל, שהיה מגיע אליו ראשון, מוכר לו את הסחורה הטובה והחדישה ביותר, ורק אחר כך היה פונה לסוחרים אחרים, כך שכולם ידעו כי הסחורה הטובה והחדישה ביותר נמצאת רק אצלו. לימים החל סוחר הבדים הראשי לזלזל בספק הבדים מחו"ל, והחל לשלם לו בתשלומים ולא במזומן כפי שנהג עד כה, עד שהספק הראשי החליט לעבור לסוחר אחר ולהפסיק לתת את מיטב הסחורה לסוחר זה אליו היה רגיל למכור מימים ימימה. אלא שהתקשרות רבת שנים אי אפשר למחוק במחי יד, והספק הראשי מחו"ל חיפש עצה, היאך יוכל לעבור לסוחר אחר בצורה עדינה, מבלי לפגוע ישירות בסוחר הראשון, עד שעלה בראשו רעיון, לפיו, בשנה הבאה, הוא  לא יראה לסוחר את הסחורה החדשה, אלא רק סחורה משנה קודמת ובדים סוג ב', כך שייווצר מצב שהסוחר עצמו ירד ממנו ולא ירצה מיוזמתו לקנות אצלו. אמר ועשה, ואכן בשנה הבאה כשהגיע לסוחר הראשי, הביא אתו לפגישה רק סחורה מדגמים ישנים וסוג ב', ראה זאת הסוחר, וסירב לקנות סחורה ישנה וסוג ב', מיד פנה הספק הראשי לסוחר אחר חדש, ושם הציג בפניו את כל הסחורה החדשה וסחורה סוג א', כשהסוחר החדש קופץ על המציאה וקונה את כל הסחורה, כשהוא יודע את הרווחים הרבים המחכים לו.

לאור הדברים נוכל לתרץ את השאלה ששאלנו, נכון הדבר שבאמת הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים ורצה רק אותנו, כמו שאנו אומרים בתפילה "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות", אלא שבכדי שלא יהיה פתחון פה לגויים "למה לא אנחנו"? הלך הקדוש ברוך הוא לגויים ושאל אותם אם רצונם לקבל את התורה, וכשהם בקשו לדעת מה כתוב בה, יכול היה ה' יתברך להוציא להם סחורה סוג א', ולהראות להם את המצוות הנחמדות אפילו בעיני הטפשים, כגון שבת, פסח, סוכות, שבהם אוכלים שותים ושמחים, שאז היה סיכוי שגם הגויים היו רוצים לקבל תורה. במקום זאת הראה להם סחורה כביכול סוג ב', לא תגנוב, לא תגזול, כשמראש ברור היה שאת זה הם לא יקבלו, ומיד כשהושגה המטרה, יצא לעם ישראל, שאמרו מיד נעשה ונשמע, וזהו שנאמר בתהילים "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה". ולכן חובה עלינו לברך יום יום בשמחה - "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וחיי עולם נטע בתוכינו". יהי רצון שנזכה לכתרה של תורה, ולראות בנים ובני בנים עוסקים בה ומקיימים את מצותיה. אמן.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה