הלכה ליום שישי כ"ח אייר תש"פ 22 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף דוד בן שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שבת כלה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

חג השבועות נקרא חג מתן תורה, לפי שביום זה, ו' סיון, עם ישראל קבלו את התורה בהר סיני לאחר שלשת ימי הגבלה במעמד אדיר, כמו שנאמר (שמות יט) "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד, ויחרד כל העם אשר במחנה, והר סיני עשן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל ההר מאוד, וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן, וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק".

אנו אומרים בכל בוקר את ברכות התורה, ומברכים: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". ולכאורה, ברכה זו סותרת את דברי רבותינו במדרש, שכן בברכה אנו אומרים "אשר בחר בנו", ואילו רבותינו על הפסוק "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו", דרשו, שהקדוש ברוך הוא בא לבני ישמעאל ואמר להם, רצונכם לקבל את התורה? אמרו לו, מה כתוב בה, אמר להם לא תגנוב, אמרו לו אין אנו רוצים! הלך לבני אדום, אמר להם, רצונכם לקבל את התורה? אמרו לו, מה כתוב בה? אמר להם לא תנאף, אמרו אין אנו רוצים! עד שבא לבני ישראל ושאל אותם, האם רוצים אתם לקבל את התורה, ואמרו "נעשה ונשמע". 

נמצא אם כן לפי דברי המדרש, שמלכתחילה הוצעה התורה לגויים, ורק אחרי שהם לא רצו לקבל את התורה, רק אז הוצעה התורה לעם ישראל. אם כן נשאלת השאלה, איך אנו אומרים שה' בחר בנו, והרי איזו מין בחירה זו, כשהדבר נבחר מחוסר ברירה, כשאף אומה לא רצתה לקבל את התורה, ורק ישראל הסכימו, אין זו בחירה כלל, והרי הדבר דומה לבחור שהציעו לו כמה בנות לכלה, אף אחת לא רצתה בו חוץ מאחת, והוא הולך ומכריז שהוא בחר אותה מתוך מבחר הצעות שהיו לו, כאשר למעשה  רק היא הייתה זו שרצתה בו?

כדי להבין זאת, נקדים מעשה בסוחר בדים ראשי, שהיה בעיר הגדולה, ורכש לעצמו שם טוב, וכל סוחרי העיר הקטנים היו רוכשים אצלו את הבדים לחנויות הקטנות שלהם. הוא עצמו היה רוכש את מבחר הבדים החדשני ביותר שיש, על ידי ספק ראשי מחו"ל, שהיה מגיע אליו ראשון, מוכר לו את הסחורה הטובה והחדישה ביותר, ורק אחר כך היה פונה לסוחרים אחרים, כך שכולם ידעו כי הסחורה הטובה והחדישה ביותר נמצאת רק אצלו. לימים החל סוחר הבדים הראשי לזלזל בספק הבדים מחו"ל, והחל לשלם לו בתשלומים ולא במזומן כפי שנהג עד כה, עד שהספק הראשי החליט לעבור לסוחר אחר ולהפסיק לתת את מיטב הסחורה לסוחר זה אליו היה רגיל למכור מימים ימימה. אלא שהתקשרות רבת שנים אי אפשר למחוק במחי יד, והספק הראשי מחו"ל חיפש עצה, היאך יוכל לעבור לסוחר אחר בצורה עדינה, מבלי לפגוע ישירות בסוחר הראשון, עד שעלה בראשו רעיון, לפיו, בשנה הבאה, הוא  לא יראה לסוחר את הסחורה החדשה, אלא רק סחורה משנה קודמת ובדים סוג ב', כך שייווצר מצב שהסוחר עצמו ירד ממנו ולא ירצה מיוזמתו לקנות אצלו. אמר ועשה, ואכן בשנה הבאה כשהגיע לסוחר הראשי, הביא אתו לפגישה רק סחורה מדגמים ישנים וסוג ב', ראה זאת הסוחר, וסירב לקנות סחורה ישנה וסוג ב', מיד פנה הספק הראשי לסוחר אחר חדש, ושם הציג בפניו את כל הסחורה החדשה וסחורה סוג א', כשהסוחר החדש קופץ על המציאה וקונה את כל הסחורה, כשהוא יודע את הרווחים הרבים המחכים לו.

לאור הדברים נוכל לתרץ את השאלה ששאלנו, נכון הדבר שבאמת הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים ורצה רק אותנו, כמו שאנו אומרים בתפילה "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות", אלא שבכדי שלא יהיה פתחון פה לגויים "למה לא אנחנו"? הלך הקדוש ברוך הוא לגויים ושאל אותם אם רצונם לקבל את התורה, וכשהם בקשו לדעת מה כתוב בה, יכול היה ה' יתברך להוציא להם סחורה סוג א', ולהראות להם את המצוות הנחמדות אפילו בעיני הטפשים, כגון שבת, פסח, סוכות, שבהם אוכלים שותים ושמחים, שאז היה סיכוי שגם הגויים היו רוצים לקבל תורה. במקום זאת הראה להם סחורה כביכול סוג ב', לא תגנוב, לא תגזול, כשמראש ברור היה שאת זה הם לא יקבלו, ומיד כשהושגה המטרה, יצא לעם ישראל, שאמרו מיד נעשה ונשמע, וזהו שנאמר בתהילים "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה". ולכן חובה עלינו לברך יום יום בשמחה - "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וחיי עולם נטע בתוכינו". יהי רצון שנזכה לכתרה של תורה, ולראות בנים ובני בנים עוסקים בה ומקיימים את מצותיה. אמן.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה