הלכה ליום שישי י"ד אייר תש"פ 8 במאי 2020

פרשת השבוע - פרשת אמור

השבת, נקרא על ציווי הכוהנים שלא להיטמא למת (כלומר, אסור לכהן לגעת במת, או לשהות בחדר אחד עם מת, שהרי טומאת המת שורה שם), כי אם לשבעה קרובים, דהיינו, לאביו ולאמו, לאחיו ולאחותו, לבנו ולבתו, ולאשתו. וכמו כן אסור לכהן רגיל לשאת אשה גרושה או חללה. ואילו לכהן הגדול נאסר להיטמא אפילו לאביו ולאמו, ואסור לו לשאת אפילו אשה אלמנה. בפסוק נאמר: "אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו", "קדושים יהיו לאלוהיהם, ולא יחללו שם אלוהיהם, כי את אשי ה' הם מקריבים, והיו קודש". דהיינו, הכהנים מצווים להיות קדושים, ולשמור על קדושתם המיוחדת שלא להטמאות למת ולא לשאת נשים האסורות להם.

וצריך להבין מדוע בדין זה כפלה התורה את הציווי בלשון "אמור" "ואמרת אליהם", מדוע לא מספיקה לשון אמירה אחת "אמור אל הכוהנים" בלבד? ושאלה נוספת שיש לשאול, מדוע נאמר בפסוק "אמור אל הכהנים בני אהרון", וכי אין אנו יודעים שהכהנים הם בני אהרון? ומדוע זה התורה מדגישה זאת דווקא כאן?

בכדי להבין זאת, נקדים, שטבעו של האדם לקבל על עצמו איסורים שמובנים לו, כגון, לא תגנוב, לא תגזול, וכדומה, אך איסורים שאין להם הבנה מעשית, כגון איסור כניסה של כהן לבית הקברות, שלכאורה אין לכך שום הבנה מעשית, אלא כל העניין הוא רק איסור רוחני, שהרי הכהן לא נוגע במת, אלא רק עומד בארבע אמותיו, ובכל זאת הדבר אסור. איסור כזה, קשה לו לאדם לקבל, לפיכך הזהירה התורה בלשון כפולה, "אמור" אל הכוהנים "ואמרת" אליהם, כדי לזרז את קבלת הדברים על הכהנים, ובדברים רוחניים של קדושה חשוב מאוד שידעו הכהנים את מעלתם ודרגתם המיוחדת בעם ישראל, כדי שיוקל עליהם להבין ולשמור את רמת הקדושה לה הם נדרשים, ולכן גם הדגישה התורה 'הכוהנים בני אהרון', שידעו שהם בניו של אהרון הכהן, וכשיזכרו לאיזה שבט הם שייכים, וכי הם בניו של אהרון הכהן, הרי שהם מרוממים מהמון העם, ועליהם להתקדש ולשמור על רמה רוחנית גבוהה יותר מכל העם.

עניין זה של הרגשת רוממות המחייבת את האדם להיות ברמה אחרת, הינה יסוד גדול בחיי האדם עצמו, ובחינוך בניו ובנותיו, ותועלתו מובטחת לזהירות מחטא ומהתנהגות בלתי הולמת, שכן כאשר האדם יודע ומרגיש כי הוא מבניו של ה', שהרי "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות", והתורה אומרת "בנים אתם לה' אלוהיכם", היאך אדם שהוא ברמה כזו גבוהה ירד מדרגתו זו לדרגת חטא או עוון או התנהגות בלתי הולמת למעמדו? ומצינו יסוד זה בדברי הנביא ישעיה (פרק נ"א פסוק א') "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חוצבתם, ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם, ואל שרה תחוללכם". בפסוק זה אומר הנביא לישראל, ראו מי אביכם, ומי הייתה אמכם, 'אברהם ושרה', ואיך יכולים אתם בנים של אלה הצדיקים לחטוא.

מעשה יפה אירע לפני כמאה וחמישים שנה, וניתן להביאו בהקשר לדברינו. בעיר לונדון היה גן חיות גדול בקצה העיר, והנה באחד הימים הצליח האריה לברוח מגן החיות ונכנס לעיר, מייד שותקה כל התנועה בעיר, וכולם ברחו והתחבאו בביתם, פן יטרוף אותם האריה. פנה ראש העיר למפקד המשטרה שישלח שוטרים לתפוס את האריה. שמע המפקד את הבקשה, ומיד הורה לבנו הצעיר, שהיה בן עשרים שנה, שיצא לתפוס את האריה. לקח בנו של המפקד חבל ויצא לכיכר העיר לתפוס את האריה הסורר, ואכן לאחר דקות, איתר הבן את האריה, ומיד שעט לעברו ולאחר מאבק קצר הצליח לתפוס את האריה ולקשרו בחבל לקול תשואות העם שעמדו במרפסות ובגגות וצפו במתרחש. אך הכל ראו כי תוך כדי המאבק, הצליח האריה לשרוט שריטה אחת בפניו של בן המפקד, אך דבר זה לא העיב על השמחה, שהנה סוף סוף נתפס האריה והובל חזרה לכלוב בגן החיות. לאחר כשבוע, ערך ראש העיר מסיבה גדולה והענקת פרס 'יקיר העיר' לבנו של מפקד המשטרה, על הצלחתו בלכידת האריה, והצלת אנשי העיר, במעמד ראשי העיר ואישי ציבור. במעמד זה כובד האבא, מפקד המשטרה, לתת לבנו את הפרס. אלא כשעלה הבן הגיבור לבמה לקבל את הפרס, הבחין אביו בשריטה שעל פניו, ושאל אותו לפשרה של השריטה, הסביר לו הבן כי תוך כדי המאבק באריה קיבל מכה, וממנה שריטה זו. כעס המפקד על בנו, ולתדהמת כולם, סטר לבנו סטירה מצלצלת, והעניק לו את הפרס. מיד קם להסביר את מעשהו. שמעו נא! אמר מפקד המשטרה לנוכחים בטקס, בצעירותי הייתה מסביב לעיר כת שודדים אשר הפילה את חיתתה על העיר ולא הצליחו לתפסם, עד אשר פנו אלי שאטפל בהם. ואכן לילה לילה, היינו אורבים להם, ולאט לאט, הצלחנו ללכדם מעט מעט. לילה אחד יצאנו ללכוד את הגרעין הקשה שנשאר מכנופית השודדים, ונכנסנו עימהם לקרב פנים מול פנים, והצלחנו להרוג בהם, עד שנשאר ראש השודדים שהיה כול גופו ופניו מכוסים בבגד ברזל ופלדה, ורק עיניו היו מגולות. מיד קפצתי לעברו, וכשהפלתיו על הרצפה ועמדתי להורגו, הסיר את כובע הפלדה שעל ראשו, ואמר לי, אינך מתבייש להרוג אשה? הופתעתי לראות כי ראש השודדים הגיבור שהטיל את חיתתו על כל העיר במשך שנים רבות, לא היה אלא אישה, ומיד אמרתי לה, אם תחזרי למוטב, אשא אותך לאישה! ואכך כך היה, היא חזרה למוטב, ונשאתי אותה לאישה, ויצא העגל הזה, זה הבן הגיבור שלכד את האריה. ואז הרים מפקד המשטרה את קולו והכריז, מורי ורבותי! ילד שנולד לאבא מפקד משטרה ולאמא מפקדת השודדים, הרי שאפילו שריטה קטנה אסור שתהיה לו בפניו, וזהו פשרה של הסטירה שנתתי לבני.

כך הנביא ישעיה אומר לעם ישראל, אתם בני אברהם ושרה, אינכם יכולים שאפילו חטא קטן ביותר יהיה עליכם, וזאת לפי רום מעלתכם. יהי רצון שנזכה לחוות הרגשה זו של רוממות הרוח, ולחיות כיאה וכראוי לעם סגולה, בניהם של האבות ענקי הרוח. אמן.

שבת שלום

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה