הלכה ליום שלישי י"א אייר תש"פ 5 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל בן אברהם דוד וברטה רוזן ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ליאור דוד רוזן

בנפול אויבך אל תשמח – יחסו של מרן זצ"ל לאחד ממתנגדיו

שנינו בפרקי אבות (פ"ד משנה יט), שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ, פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ".

דרש מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (ענף עץ אבות עמוד ש), גדולי ישראל לא היו מתחשבים במי שציער אותם ולא נהג בהם כראוי, להשיב לו גמולו, אלא להיפך, היו משיבים טובה תחת רעה.

ובגמרא במסכת יבמות (סג.) אמרו, רבי חייא, (דודו של רב), היתה אשתו מצערת אותו, ואף על פי כן, כשהיה יוצא לשוק ורואה איזה תכשיט יפה, היה קונה לה אותו, מפני רגש הכרת טובה שהיה לו כלפיה.

בהיות מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל צעיר לימים, וכאשר התחיל לפרסם את פסקיו בעולם, ונודע בשמו הטוב, קמו נגדו כמה מעולי בבל, וביניהם גם כמה תלמידי חכמים, והתנגדו מאד לכל דרכיו, מפני שהיה חולק על הגאון רבינו יוסף חיים, שהיה רבם של כל בני בבל.

אחד מן המתנגדים, היה תלמיד חכם ומקובל, שהיה לומד בבית המדרש "אהל רחל" בירושלים, והיה מתנגד מאד למרן זצ"ל, ונעשו הדברים על ידו כפי שנעשו. אותו תלמיד חכם, היה מנהל בית היתומים הספרדי בירושלים, אשר היה נתון תמיד תחת מרותו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל. ובתחילה עמד בנשיאותו הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, ואחריו עמד הרה"ג רבי יצחק נסים, ובכל אותם הימים היה אותו חכם מנהל את בית היתומים, ממלא דוחו"ת ומגישם לאישורו של הראשון לציון, וכן על זה הדרך.

לימים, בשנת התשל"ג, נתמנה מרן זצ"ל למשרת הראשון לציון הרב הראשי לישראל. והנה אז, חשב לו אותו חכם, כי בודאי עתה יפרע ממנו מרן זצ"ל את חובו, ושבעתיים ישלם לשונאיו אל פניו להאבידו. והנה חלפו הימים, וירא אותו חכם שמרן לא מנסה להדיחו ממשרתו. ובחלוף עוד זמן, נודע לו כי הרב מרן זצ"ל אף חתם על המסמכים הנוגעים להמשך תפקידו, ואף סייע לו בכל אשר נדרש, גם אישר בחתימת ידו כל טפסי דין וחשבון שערך תוך כדי עבודתו. ומשראה כן, הבין בלבבו כי מרן זצ"ל כיון בכל מעשיו לשם שמים ויראת ה' היא אוצרו, ואך לחינם רדפוהו עושי עולה. על כן החל לחשוב בנפשו, עד כי גמר בדעתו כי שגה שגיאה גדולה במעשיו ונתמלא חרטה, וגמר אומר ללכת לפני הרב ולהתחנן לו, שימחל לו על כל מה שאירע בימי קדם.

ביום מן הימים, היה מרן זצ"ל הולך בדרכו ברחוב עמוס בעיר הקודש ירושלים, ועמו בנו הגאון רבי יצחק שליט"א. לפתע בא לפניהם אותו חכם, וביקש מהרב לדבר עמו איזה דבר. אולם הרב התעלם ממנו והמשיך בדרכו כאילו אינו שומע דבריו. אולם אותו חכם היה תקיף ביותר, על כן עמד על דעתו ונעמד לפני הרב לעוצרו בדרך, באופן שלא יוכל הרב להתעלם ממנו. נעמד הרב ושתק. אמר לו אותו חכם, תמחל לי! השיב לו הרב, חושב אתה שבנקל אוכל למחול לך? הפציר בו אותו חכם, והחל מסביר עצמו כי לא היתה כוונתו רעה וכו', השיב לו הרב, הנני מוחל לך, אולם דע לך, כי בשעה שאתם לחמתם בי וְאִבַּדְתֶּם הרבה, אני למדתי ולמדתי וכתבתי.

וכאלה מעשים רבים היו עמו, הבאנום בספר אביר הרועים, ובעזרת ה' נזכה להוציאו לאור עולם במהרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

סיפור יפה רק לא הבנתי מה הקשר "בנפול אוייבך אל תשמח.." וכו'.. זה יותר סיפור על לא תיקום ולא תיטור י"ב אייר תש"פ / 6 במאי 2020

הערה נכונה. הכוונה היא, כי המעשים, ובכללם הנקימה והנטירה, נובעים ממידות רעות, וכשמזהיר התנא בנפול אויבך על תשמח, ממילא לא תכשל בנקימה ונטירה.

סיפור נפלא על מרן זצ״ל אהוב ליבנו! רצינו קצת להבין יותר. מה היה המסר שמרן רצה להעביר בזה שלא מחל במהרה? האם רצה להוכיחו לאותו ת״ח על זה שהם גרמו למרן ביטול תורה באומרו ״אבדתם הרבה״ או מה היתה מטרתו? י"ב אייר תש"פ / 6 במאי 2020

בודאי, מטרתו היתה להוכיחו על פניו, שלא יחשוב שכל כך בקלות דברים חולפים...

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה