הלכה ליום ראשון ט' אייר תש"פ 3 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לישוב הדעת ופרנסה טובה ושמחה חיים עבור

צמח בן ציונה הי"ו

הוקדש על ידי

פלוני

מאד מאד הוי שפל רוח – ענותנותו של מרן זצ"ל - הקלטה מדברי רבינו הגאון הראשון לציון שליט"א הנוגעים לימים הללו (קורונה)

הבוקר, אנו מצרפים הקלטה מדברי רבינו הגאון הראשון לציון שליט"א הנוגעים לימים הללו. להאזנה לחץ כאן.
------------------------------
  

שנינו בפרקי אבות (פ"ד), רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ.

דרש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (ענף עץ אבות עמוד רמו), גדולי הדורות גאוני ישראל השתבחו במידת הענוה שלהם, צא ולמד במעשה שמסופר בספר חוט המשולש על רבינו עקיבא איגר והחתם סופר. שהגאון רבי דניאל פרוסטיץ (חבר בית דינו של החתם סופר) הציע שידוך (בזיווג שני) את בתו של הגאון רבי עקיבא איגר להגאון רבי משה סופר (בעל החתם סופר), והגאון רבי משה סופר שלא הכיר את המדוברת, שלח לשאול להגאון רבי עקיבא איגר להודיע לו מה טיבה, והגאון רבי עקיבא איגר השיב לו במכתבו, בדברי שבח ותהלה, שהיא יראת שמים בתכלית, כלה נאה וחסודה, איילת אהבים ויעלת חן, אך סיים את מכתבו בהערה זו:

"אולם הרי כבוד תורתו חשקה נפשו הטהורה לקיים כל דברי חז"ל, ולמלאות אחר מה שאמרו בפסחים (מט.) לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, ואני בעוונותי הרבים לא הגעתי להקרא תלמיד חכם".

על מכתב זה השיב החתם סופר:

"דברי כבוד גאונו בנוגע למעלת בתו נאמנים עלי כמאה עדים, אולם לבי נוקפי ממה שאמרו חז"ל (פסחים מט:), לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישיא את בתו לתלמיד חכם, ואני מסופק אם הגעתי לכלל תלמיד חכם, ואם אני ראוי להיות חתנו".

סוף דבר, הגאון רבי דניאל פרוסטיץ הצליח לשכנע את שני הגאונים ולהשיא בת תלמיד חכם לתלמיד חכם. כזה ראה וקדש.

ובגמרא במסכת יומא (פז:) ובסנהדרין (ז:) אמרו, רב (הוא אחד מגדולי האמוראים הראשונים), כאשר היה רואה קבוצת אנשים מלווה אותו, היה אומר לעצמו: אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, כְּגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ. כלומר, כמו כלי גללים יאבד.

וכן ראינו אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כאשר היה נכנס לכינוסים שבהם היו הקהל עומדים על רגליהם ושרים לכבודו "יחיד אל דגול מרבבה, יברך לגברא רבה, אשר אותו נפשי אהבה, באהבה ורוב חיבה, שדי הוא יברך אותו, וישמור בואו וצאתו, כל העם יוצאים לקראתו, יאמרו לו ברוך הבא", היה אומר לעצמו בלחש, "אל תבואני רגל גאווה". גם שמענו מפי מגיד אמת, שבעת ביקורו של מרן זצ"ל במקסיקו, חלקו לו כבוד מלכים ממש, והנה הבחין אחד ממלויו שעמד מאחריו כי הוא לוחש איזה דבר, הטה אזנו ושמע את הרב אומר בזו הלשון: "עובדיה, אתה עפר ואפר".

ובספר "נוהג כצאן יוסף", (מנהגי ישיבת פורת יוסף וישיבות ירושלים, מאת ידידינו הרה"ג ר' יצחק דבדה נר"ו), כתב בזו הלשון: מפי הרב רבי מאיר סודרי שמעתי, שבכל יום אחר שהסתיימו סדרי הלימוד בישיבה (בישיבת פורת יוסף) והלכו הלומדים כל אחד לביתו, היה הרה"ג המפורסם כמוה"ר עובדיה יוסף זלה"ה, סובב הולך בבית המדרש ומלקט את כל הספרים שהותירו חלק מהלומדים על השלחנות, ומסדר אותם כל אחד במקומו. כך היה מנהגו, ובזה היה גומל חסד עם השמש והממונים על הסדר.

ובספר אביר הרועים חלק שלישי, הארכנו הרבה בענין מידת הענווה.

ואם גאוני עולם כאלה, אשר כל ימיהם היו על התורה ועל העבודה, בכל זאת הנהיגו עצמם במנהגי ענווה ושפלות רוח, על אחת כמה וכמה אנחנו, שחלילה לנו להתגאות ולחשוב עצמינו לראויים לאיזה דבר, ועלינו לקיים בעצמינו "ונפשי כעפר לכל תהיה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה