הלכה ליום שישי ז' אייר תש"פ 1 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל בן אברהם דוד וברטה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ליאור דוד רוזן

פרשיות אחרי מות קדושים

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, תהיו קדושים כי אני קדוש, האדם צריך להתדבק בקונו, ללכת אחר מדותיו. מה הוא חנון, אף אתה תהיה חנון, מה הוא רחום, אף אתה תהיה רחום, מה הוא קדוש, אף אתה תהיה קדוש.

כל מקום שאתה מוצא קדושה, אתה מוצא גדר ערוה. על האדם להזהר, שאם יש מקום שיש שם חוסר צניעות, יתרחק משם, הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, צריך לשמור את עצמו תמיד, ויחשוב כי תמיד היצר הרע רוצה להכשיל אותו, בתחילה באיסור ראייה, ולאחר מכן גם במעשה, "עין רואה ולב חומד", נאמר: "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", היה צריך להיות כתוב "על לא שמרתי תורתך", מהו שנאמר "על לא שמרו"?, אלא שהעיניים בוכות על מה שהן עצמן לא שמרו את התורה! שהאדם לא שמר את העיניים שלו בקדושה.

אך ברוך ה', ישראל קדושים, הנה עתה יצאנו מיום העצמאות, ומה עשו ביום העצמאות? קידשו אותו לתורה! כל חכמי ישראל רצים מבית כנסת לבית כנסת, "והם תכו לרגלך", כתתו רגליהם ממקום למקום להרביץ תורה בישראל, כי הפכו את היום הזה ליום שכולו תורה. הלואי היה יומיים חג העצמאות, היו לנו יומיים שכולם תורה...

אבל יש מקומות שמעמידים במות, ועושים שם קומזיץ וכל מיני דברים, ושם אין משמרת לצניעות, אסור ללכת לשם! אל תקרב אל פתח ביתה!

נאמר עוד בפרשה, "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", התורה אומרת, אל תשנא את חברך, אבל תוכיח את חברך. כתוב במשלי, "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת", אדם שאוהב את חבירו, אם הוא באמת אוהב אותו, ידריך אותו בדרכי ה' ולא יחניף לו. יאמר לו, ידידי, תדע, דבר זה אסור. אם רואה דבר לא טוב בחבירו צריך להוכיח אותו, כמו שמצאנו אצל עלי הכהן הגדול, שכאשר ראה את חנה מתפללת לה', חנה עשתה תנועות שונות והיה נראה לעלי שהיא שיכורה, "וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה", לכן מיד אמר לה: "עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ!", "וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי! אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". ומיד, ביקש ממנה עלי סליחה, וכמו שנאמר: "וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ". וזכתה לבן גדול עולם, שהוא שמואל הרמתי.

שמואל הרמתי, היה שקול כמשה ואהרן, כמו שנאמר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ". מה פירוש הדבר "קוראי שמו"? כתוב בנביא, בזמן ששמואל הוכיח את ישראל על עוונו של שאול המלך, היה מספר להם את ההיסטוריה שלהם, ובתוך דבריו אמר להם, הקדוש ברוך הוא שלח נציגים לעם ישראל להושיעם מכל צרותיהם, "וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל", הוא גדעון בן יואש שהציל את ישראל מיד העמונים ועמלק, "וְאֶת בְּדָן", זה שמשון הגיבור שבא משבט דן, "וְאֶת יִפְתָּח", הוא יפתח הגלעדי שהיה גיבור חיל ולחם בבני עמון. "וְאֶת שְׁמוּאֵל", הוא שמואל הרמתי, "וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב".

ולכאורה הדבר תמוה, כי כאן שמואל הרמתי מדבר על עצמו, ואם כן היה צריך לומר "ואותי", ולא "ואת שמואל". אלא שכאשר שמואל היה מדבר, השכינה היתה מדברת מתוך גרונו, והשכינה היא שאומרת "ואת שמואל". ואיפה מצאנו נביא שהשכינה היתה מדברת כך מתוך גרונו, רק אצל משה ואהרן! זהו שנאמר "ושמואל בקוראי שמו", שהשכינה קוראת את שמו מפיו. היתה מעלתו גדולה.

אדם צריך גם לחנך את בניו לתורה, להוכיחם בחכמה שילכו בדרכי ה'. ובפרט עליו להתפלל לה' כמו חנה הנביאה, שיזכה לבנים תלמידי חכמים. הגמרא (בבא מציעא דף פה.) אומרת, שרב יוסף התענה ארבעים תעניות כדי שיזכה לעסוק בתורה, עד שאמרו לו בחלום "לא ימושו מפיך", ואז התענה עוד ארבעים תעניות כדי שבניו יהיו תלמידי חכמים, עד שאמרו לו בחלומו "לא ימושו מפיך ומפי זרעך", ואז התענה עוד מאה תעניות עד שהראו לו בחלומו "ומפי זרע זרעך". אשרי אדם שזוכה לבנים תלמידי חכמים צדיקים! ו"ברא מזכה אבא" הבן מזכה את אביו בשמים. מי כאן מתענה מאה תעניות שיהיו בניו תלמידי חכמים? היום רוצים שיהיה ככה "אוטומטי", אין דבר כזה!

רבינו החתם סופר העמיד תלמידים הרבה, היתה לו ישיבה בפרשבורג בהונגריה, ושם הקים עולה של תורה. לעת זקנתו, נולד לו בנו רבי אברהם שמואל בנימין. זה ה"כתב סופר". והוא לא היה ילד כל כך בריא, אלא היה חלש מאד.

בישיבה של החתם סופר, היו מסיימים את הלימודים בשעה עשר בלילה. אבל הבן הזה של החתם סופר, היה בא אליו בשעה שמונה, אומר לו, אבא, אין לי כח, אני עייף, היה אומר לו, לך לישון בני.

והבן הזה, היה לומד תורה בצנעה. היה ישן במיטתו עד השעה עשר, שאביו כבר היה מגיע בעצמו מן הישיבה והולך לישון. והוא ידע שאביו יקום בשעה חמש וחצי. וכך היה בעצמו קם ולומד תורה מהשעה עשר וחצי עד חמש וחצי, כל הזמן שאביו היה ישן. ואביו היה קם, ומוצא שהבן שוב ישן, והיה חושב בעצמו, הנה הוא ישן משמונה עד שמונה, איזה עצלן! אביו לא ידע איך הוא קם בלילה ולומד.

כשהגיע החתם סופר לגיל זקנה, לא הרגיש טוב, קרא לחבירו רבי דניאל פרוסטיץ, אמר לו, לך לישיבה ותאמר לתלמידים שהיום לא אמסור שיעור. בנו, היה בחדר השני, נכנס לפניו ואמר לו, אבי, תאפשר לי בבקשה שאני אגיד שיעור במקומך היום! אמר לו אביו, מה? אתה תגיד שיעור? יבלעו אותך חי! אמר לו, אבא, מה איכפת לך, תן לי לנסות! גם רבי דניאל אמר לו, מה איכפת לך, תן לו לנסות.

הלכו רבי דניאל ורבי אברהם שמואל בנימין לישיבה. ישב רבי אברהם שמואל ואמר שיעור, במשך שש שעות אמר שיעור, דברים נפלאים שלא שמעתן אוזן מעולם!

אחרי השיעור, רץ רבי דניאל כמו נער וסיפר לחתם סופר מה שהיה, אמר לו הבן שלך אמר שיעור נפלא! אף אחד לא יכל להפסיק אותו! כולם פערו פיהם ונבהלו מפניו! התחיל החתם סופר בוכה ואמר לו, תדע לך, אין תפלה אחת שלא הורדתי דמעות שיהיה לי בן תלמיד חכם!

אנשים רוצים הכל "אוטומטי", שיהיה הכל מוכן, אבל איך? צריך להשתדל בכל כוחו, להכניס אותו לישיבה, ולדאוג לו לפרנסה אחרי שיתחתן, יתן לו ויעזור לו בו בכל, ואז יזכה לבן תלמיד חכם, שיזכה אותו בעולם הבא. "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבת שלום!

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

ברכת שהחיינו בשבתות שבין המצרים
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה