הלכה ליום שישי ז' אייר תש"פ 1 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל בן אברהם דוד וברטה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ליאור דוד רוזן

פרשיות אחרי מות קדושים

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, תהיו קדושים כי אני קדוש, האדם צריך להתדבק בקונו, ללכת אחר מדותיו. מה הוא חנון, אף אתה תהיה חנון, מה הוא רחום, אף אתה תהיה רחום, מה הוא קדוש, אף אתה תהיה קדוש.

כל מקום שאתה מוצא קדושה, אתה מוצא גדר ערוה. על האדם להזהר, שאם יש מקום שיש שם חוסר צניעות, יתרחק משם, הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, צריך לשמור את עצמו תמיד, ויחשוב כי תמיד היצר הרע רוצה להכשיל אותו, בתחילה באיסור ראייה, ולאחר מכן גם במעשה, "עין רואה ולב חומד", נאמר: "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", היה צריך להיות כתוב "על לא שמרתי תורתך", מהו שנאמר "על לא שמרו"?, אלא שהעיניים בוכות על מה שהן עצמן לא שמרו את התורה! שהאדם לא שמר את העיניים שלו בקדושה.

אך ברוך ה', ישראל קדושים, הנה עתה יצאנו מיום העצמאות, ומה עשו ביום העצמאות? קידשו אותו לתורה! כל חכמי ישראל רצים מבית כנסת לבית כנסת, "והם תכו לרגלך", כתתו רגליהם ממקום למקום להרביץ תורה בישראל, כי הפכו את היום הזה ליום שכולו תורה. הלואי היה יומיים חג העצמאות, היו לנו יומיים שכולם תורה...

אבל יש מקומות שמעמידים במות, ועושים שם קומזיץ וכל מיני דברים, ושם אין משמרת לצניעות, אסור ללכת לשם! אל תקרב אל פתח ביתה!

נאמר עוד בפרשה, "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", התורה אומרת, אל תשנא את חברך, אבל תוכיח את חברך. כתוב במשלי, "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת", אדם שאוהב את חבירו, אם הוא באמת אוהב אותו, ידריך אותו בדרכי ה' ולא יחניף לו. יאמר לו, ידידי, תדע, דבר זה אסור. אם רואה דבר לא טוב בחבירו צריך להוכיח אותו, כמו שמצאנו אצל עלי הכהן הגדול, שכאשר ראה את חנה מתפללת לה', חנה עשתה תנועות שונות והיה נראה לעלי שהיא שיכורה, "וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה", לכן מיד אמר לה: "עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ!", "וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי! אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". ומיד, ביקש ממנה עלי סליחה, וכמו שנאמר: "וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ". וזכתה לבן גדול עולם, שהוא שמואל הרמתי.

שמואל הרמתי, היה שקול כמשה ואהרן, כמו שנאמר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ". מה פירוש הדבר "קוראי שמו"? כתוב בנביא, בזמן ששמואל הוכיח את ישראל על עוונו של שאול המלך, היה מספר להם את ההיסטוריה שלהם, ובתוך דבריו אמר להם, הקדוש ברוך הוא שלח נציגים לעם ישראל להושיעם מכל צרותיהם, "וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל", הוא גדעון בן יואש שהציל את ישראל מיד העמונים ועמלק, "וְאֶת בְּדָן", זה שמשון הגיבור שבא משבט דן, "וְאֶת יִפְתָּח", הוא יפתח הגלעדי שהיה גיבור חיל ולחם בבני עמון. "וְאֶת שְׁמוּאֵל", הוא שמואל הרמתי, "וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב".

ולכאורה הדבר תמוה, כי כאן שמואל הרמתי מדבר על עצמו, ואם כן היה צריך לומר "ואותי", ולא "ואת שמואל". אלא שכאשר שמואל היה מדבר, השכינה היתה מדברת מתוך גרונו, והשכינה היא שאומרת "ואת שמואל". ואיפה מצאנו נביא שהשכינה היתה מדברת כך מתוך גרונו, רק אצל משה ואהרן! זהו שנאמר "ושמואל בקוראי שמו", שהשכינה קוראת את שמו מפיו. היתה מעלתו גדולה.

אדם צריך גם לחנך את בניו לתורה, להוכיחם בחכמה שילכו בדרכי ה'. ובפרט עליו להתפלל לה' כמו חנה הנביאה, שיזכה לבנים תלמידי חכמים. הגמרא (בבא מציעא דף פה.) אומרת, שרב יוסף התענה ארבעים תעניות כדי שיזכה לעסוק בתורה, עד שאמרו לו בחלום "לא ימושו מפיך", ואז התענה עוד ארבעים תעניות כדי שבניו יהיו תלמידי חכמים, עד שאמרו לו בחלומו "לא ימושו מפיך ומפי זרעך", ואז התענה עוד מאה תעניות עד שהראו לו בחלומו "ומפי זרע זרעך". אשרי אדם שזוכה לבנים תלמידי חכמים צדיקים! ו"ברא מזכה אבא" הבן מזכה את אביו בשמים. מי כאן מתענה מאה תעניות שיהיו בניו תלמידי חכמים? היום רוצים שיהיה ככה "אוטומטי", אין דבר כזה!

רבינו החתם סופר העמיד תלמידים הרבה, היתה לו ישיבה בפרשבורג בהונגריה, ושם הקים עולה של תורה. לעת זקנתו, נולד לו בנו רבי אברהם שמואל בנימין. זה ה"כתב סופר". והוא לא היה ילד כל כך בריא, אלא היה חלש מאד.

בישיבה של החתם סופר, היו מסיימים את הלימודים בשעה עשר בלילה. אבל הבן הזה של החתם סופר, היה בא אליו בשעה שמונה, אומר לו, אבא, אין לי כח, אני עייף, היה אומר לו, לך לישון בני.

והבן הזה, היה לומד תורה בצנעה. היה ישן במיטתו עד השעה עשר, שאביו כבר היה מגיע בעצמו מן הישיבה והולך לישון. והוא ידע שאביו יקום בשעה חמש וחצי. וכך היה בעצמו קם ולומד תורה מהשעה עשר וחצי עד חמש וחצי, כל הזמן שאביו היה ישן. ואביו היה קם, ומוצא שהבן שוב ישן, והיה חושב בעצמו, הנה הוא ישן משמונה עד שמונה, איזה עצלן! אביו לא ידע איך הוא קם בלילה ולומד.

כשהגיע החתם סופר לגיל זקנה, לא הרגיש טוב, קרא לחבירו רבי דניאל פרוסטיץ, אמר לו, לך לישיבה ותאמר לתלמידים שהיום לא אמסור שיעור. בנו, היה בחדר השני, נכנס לפניו ואמר לו, אבי, תאפשר לי בבקשה שאני אגיד שיעור במקומך היום! אמר לו אביו, מה? אתה תגיד שיעור? יבלעו אותך חי! אמר לו, אבא, מה איכפת לך, תן לי לנסות! גם רבי דניאל אמר לו, מה איכפת לך, תן לו לנסות.

הלכו רבי דניאל ורבי אברהם שמואל בנימין לישיבה. ישב רבי אברהם שמואל ואמר שיעור, במשך שש שעות אמר שיעור, דברים נפלאים שלא שמעתן אוזן מעולם!

אחרי השיעור, רץ רבי דניאל כמו נער וסיפר לחתם סופר מה שהיה, אמר לו הבן שלך אמר שיעור נפלא! אף אחד לא יכל להפסיק אותו! כולם פערו פיהם ונבהלו מפניו! התחיל החתם סופר בוכה ואמר לו, תדע לך, אין תפלה אחת שלא הורדתי דמעות שיהיה לי בן תלמיד חכם!

אנשים רוצים הכל "אוטומטי", שיהיה הכל מוכן, אבל איך? צריך להשתדל בכל כוחו, להכניס אותו לישיבה, ולדאוג לו לפרנסה אחרי שיתחתן, יתן לו ויעזור לו בו בכל, ואז יזכה לבן תלמיד חכם, שיזכה אותו בעולם הבא. "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה