הלכה ליום רביעי ה' אייר תש"פ 29 באפריל 2020

בית כנסת שמתפללים מהר – עיון תפילה

היום הוא יום העצמאות, ולקריאת דברי מרן זצ"ל בענין זה ראה בקישור.
-------------------

שאלה: בבית הכנסת הסמוך לביתי, מתפללים במהירות, ואיני יכול לכוין שם בתפלה כראוי. ויש בית כנסת נוסף, ששם מתפללים יותר לאט, ושם אוכל לכוין בתפלה, אבל אאלץ לצאת לפני סיום התפלה כדי להגיע לעבודתי. היכן כדאי לי להתפלל?

תשובה: כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הובא בספר תפלה בציבור עמוד רנ), שמי שיש לו אפשרות להתפלל בבית כנסת רציני, שמתפללים שם לאט יותר, והוא יכול לכוין שם בתפלתו, אבל מחמת כן יאלץ לצאת מוקדם מן התפלה לעבודתו, כדאי לו להתפלל באותו בית כנסת שמתפללים שם לאט. "כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".

והוסיף כי ראוי לעשות כן, אפילו אם על ידי זה לא ישמע קריאת התורה בימי שני וחמישי. אך עליו לדאוג לכך ששאר המתפללים יבינו מדוע הוא יוצא מוקדם, שלא יחשדוהו שהוא מזלזל ובורח מבית הכנסת. וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (סימן צח – קא).

אף על פי שעל האדם לבטוח בה' יתברך, מכל מקום אין זה נכון שהאדם יחשוב בעצמו, שמאחר והתפלל בכוונה לפני ה', בודאי תענה בקשתו. כי אדרבה, על ידי מחשבה זו, מזכירים בשמים את עוונותיו, שבודקים היטב אם באמת הוא ראוי שתענה תפלתו, שהרי הוא בטוח כל כך בזכויותיו. (ראש השנה טז:). וזהו שנקרא "עיון תפלה".

ובגמרא במסכת ברכות (לב:) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל המעיין בתפלתו, סוף הוא בא לידי כאב לב. כלומר, אדם שמאריך בתפלה, ומחמת כן הוא בטוח שתענה בקשתו, לבסוף הוא עלול לראות שתפלתו לא נענתה, ועל ידי זה מגיע לידי כאב לב. (והתרופה לזה, שיעסוק בתורה).

וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן צח), שצריך שיחשוב בלבו, מי אני שיש לי את הזכות לבוא לפני מלך מלכי המלכים לבקש מאתו איזה דבר? אם לא שאני נשען על רוב חסדיו שמתנהג בהם עם בריותיו, וכמו שנאמר "וחנותי את אשר אחון", ופירש רבותינו (בברכות ז.), אף על פי שאינו הגון, "וריחמתי את אשר ארחם", אף על פי שאינו כדאי. ועל ידי כך תתקבל תפלתו ברצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה