הלכה ליום שני ג' אייר תש"פ 27 באפריל 2020

כוונה בתפילה

שנינו בפרקי אבות(פ"ד), רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה, וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא.

כתב השל"ה הקדוש (עניני תפילה) בשם ספר דרך החיים, ישנם עשרה דברים שמסייעים או שמפריעים לאדם שיוכל לכוין בתפילה. ואלו הן: תורה, חידוש, צורך, לשון, נוע, קול, הכנה, נכנס, שכן, זמן.

והכוונה במה שאמר שהתורה מסייעת לכוונה, היא שככל שאדם עוסק יותר בתורה, שומע שיעורי תורה וכדומה, אז הוא מתקרב אל ה' יתברך יותר, ודבק בו, ואז כשיקום להתפלל לא יקשה עליו כלל להתחנן ולכוין יותר בתפילה.

ומה שאמר "חידוש", הכוונה שהאדם יחדש שאלות ובקשות בחלק מהברכות בתפלה, לדוגמא, ב"שמע קולינו" יבקש על הפרנסה, ב"רפאינו" יבקש על רפואה לאדם שהוא מכיר וזקוק לרפואה. וכן על זה הדרך.

ומה שנזכר "צורך", הכוונה היא, שכאשר האדם מרגיש שהוא זקוק מאד לרחמי ה', אזי יתפלל בכוונה גדולה ובדבקות. ולדוגמא, מי שבנו חס ושלום חולה, הרי בודאי יתפלל על זה מעומק לבו. וכל אדם צריך שירגיש כמה הוא תלוי תמיד ברחמי ה' יתברך, ועל ידי זה יתפלל בכוונה.

"לשון" - הכוונה בזה, שיתפלל האדם בלשון שהוא רגיל לדבר בה תמיד. כי התפלות כולן מתוקנות על פי לשונם של רבותינו זכרונם לברכה, שהיו בדורות הקודמים, והאדם רשאי להוסיף בקשה לפני ה' בלשון שהוא רגיל בה, ובשפה שהוא רגיל בה.

"נוע" - הכוונה היא, שהתנועה (התזוזה) בתפלה גורמת לביטול הכוונה, ויש בני אדם שהיא גורמת להם להתעוררות הכוונה. והכל לפי טבעו של כל אדם.

"הקול" - שיש מי שמתעורר לכוין כשהוא מתפלל בקול, ויש שמכוין יותר כשהוא מתפלל בלחש.

"הכנה" - שלפני התפלה ישב מעט בטל, ויתבונן בחסדי ה' עליו, ויסיר את מחשבותיו האחרות מלבו.

"נכנס" - הכוונה היא שאם נכנסים אנשים באמצע שהוא מתפלל, הדבר מפריע לכוונה.

"שכן" - כאשר אדם מתפלל במקום רציני, ששאר המתפללים שם מתפללים כהוגן ומכוונים בתפלה, יקל עליו גם כן לכוין בתפלה. ולכן יש לקבוע את מקום תפלתו במקום מסודר ורציני, ולא יתפלל בחברת בני אדם שמדברים ומזלזלים בתפלה. (גם הילדים שלוקח עמו לבית הכנסת, צריך שיראו שמתנהגים בבית הכנסת בחרדת קודש).

"זמן" - הכוונה היא שיהיה מתון בתפלה, ולא יתפלל במרוצה ובמהירות, ואז יוכל לכוין יותר.

ובשו"ת אור לציון חלק שני (עמוד סט), מובא מהגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, עצה להתפלל בכוונה, שכאשר מסיים ברכה אחת בתפלת העמידה, לא יתחיל את הברכה האחרת עד שיתבונן על מה מדברת הברכה הבאה, ובזה תעלה תפלתו יפה, כדוגמת החסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת לפני תפלתם והיתה תפלתם נענית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה