הלכה ליום חמישי כ"ט ניסן תש"פ 23 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלברט בדרה ז"ל

סבא רבא שלי
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דביר ברדה

"שבות דשבות במקום צורך גדול" - והבהרה לגבי השלמת קריאת פרשת השבוע (בענין מגפת הקורונה)

לשאלת רבים, בענין השלמת קריאת פרשת השבוע, כאשר עד עתה לא התפללו בבתי כנסת ולא קראו בתורה, הורה לנו מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, כי ישלימו רק פרשה אחת נוספת (כלומר פרשת שמיני). וה' יתברך יאמר הרף למלאך המשחית, ונשמע ונתבשר בשורות טובות. אמן. 
----------------------

בהלכה הקודמת ביארנו, שאם בטעות לא העבירו את המקרר למצב "שבת", כך שכאשר תפתח דלת המקרר תדלק שם נורה, מותר בכל זאת לומר לגוי לפתוח את המקרר בשבת, מפני שאמירה כזו לגוי, מותרת, כי אין כאן אמירה מפורשת לגוי לעשות מלאכה אסורה, אלא האמירה היא על דבר מותר, שהרי מותר עקרונית לפתוח מקרר בשבת, ורק בדרך אגב הגוי עושה מלאכה האסורה לנו בשבת בהפעלת הנורה של המקרר. ודבר זה מוגדר "פסיק רישיה", ולא מלאכה ממש שאסור לומר לגוי לעשותה.

אם אמרו לגוי בשבת, שיפתח את דלת המקרר כדי להוציא משם מאכלים, מותר לומר לגוי שיעביר את המקרר למצב "שבת" (או שיכבה את הנורה שבמקרר כפי שהסברנו), מפני שהעברת המקרר למצב שבת, ובכלל זה כיבוי הנורה, אין בהם איסור אלא מדרבנן (מגזירת חז"ל) ואין כאן איסור מן התורה. ובמקום צורך גדול, מותר לומר לגוי לעשות דבר שהאיסור לעשותו הוא מדרבנן.

והגדרת הדברים שהסברנו בלשון הפוסקים היא, "שבות דשבות במקום צורך גדול". כלומר, שבות, הכוונה לדבר שהוא אסור מדרבנן. כמו כיבוי נורה בשבת. וכן אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אינה אסורה אלא מדרבנן. כלומר, גם האמירה לגוי מוגדרת "שבות". ולכן במקרה שלפנינו, יש לנו "שבות דשבות", שהאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ואנו אומרים לו לעשות איסור שהוא מדרבנן, והנה לפנינו "שבות דשבות", והכלל הוא ש"שבות דשבות במקום צורך גדול", מותר בשבת. ומאחר והעברת המקרר בעיצומה של השבת למצב "שבת" מוגדר כצורך גדול (כאשר אין גוי שנמצא שם כל הזמן), לכן מותר לומר לגוי לעשותה בשבת. (כן כתב הגאון רבי גד יזדי שליט"א בספר הליכות שבת עמוד קפא).

אך יש להדגיש, כי דיני אמירה לגוי בשבת הם רבים מאד, ואין להקיש ממקרה למקרה בלי לשאול תלמיד חכם מובהק שיורה כדין. וניתן רק דוגמא כדי להסביר את הדברים:

מותר לומר לגוי בשבת, שיפתח את הברז, אף על פי שמדובר בברז מים שמוציא מים חמים מהדוד החשמלי, ועל ידי פתיחת הברז נכנסים מים צוננים לדוד ומתבשלים שם (דבר שאסור ליהודי לעשותו בשבת). והטעם הוא, מפני שכוונת הגוי היא רק להוצאת המים מהברז, ואין לו כוונה בכלל לדבר שאסור לעשותו בשבת.

אולם לעומת זאת, אסור לומר לגוי לפתוח בשבת את ברז המים החמים, כאשר על ידי זה ידלק מיד מכשיר "יונקרס" (מחמם מים מיידי). מפני שבמקרה כזה כוונת הגוי היא גם למלאכה האסורה, שהיא הפעלת היונקרס, שהרי בלי להפעיל את היונקרס לא יהיו לו מים חמים. ולכן באופן כזה אין להקל. (הליכות שבת עמוד קפב).

ואנו ב"הלכה יומית" לא מאריכים בדיני אמירה לגוי, מפני שבארץ ישראל הדינים הללו לא מצויים, כי הגויים לא מצויים בינינו. אבל בחוץ לארץ שרגילים הרבה להעזר בגויים בשבת, עליהם ללמוד או לשאול היטב על כל המקרים המצויים אצלם, כדי שלא יאמרו לגוי דבר שאסור לומר בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה