הלכה ליום חמישי כ"ט ניסן תש"פ 23 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלברט בדרה ז"ל

סבא רבא שלי
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דביר ברדה

"שבות דשבות במקום צורך גדול" - והבהרה לגבי השלמת קריאת פרשת השבוע (בענין מגפת הקורונה)

לשאלת רבים, בענין השלמת קריאת פרשת השבוע, כאשר עד עתה לא התפללו בבתי כנסת ולא קראו בתורה, הורה לנו מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, כי ישלימו רק פרשה אחת נוספת (כלומר פרשת שמיני). וה' יתברך יאמר הרף למלאך המשחית, ונשמע ונתבשר בשורות טובות. אמן. 
----------------------

בהלכה הקודמת ביארנו, שאם בטעות לא העבירו את המקרר למצב "שבת", כך שכאשר תפתח דלת המקרר תדלק שם נורה, מותר בכל זאת לומר לגוי לפתוח את המקרר בשבת, מפני שאמירה כזו לגוי, מותרת, כי אין כאן אמירה מפורשת לגוי לעשות מלאכה אסורה, אלא האמירה היא על דבר מותר, שהרי מותר עקרונית לפתוח מקרר בשבת, ורק בדרך אגב הגוי עושה מלאכה האסורה לנו בשבת בהפעלת הנורה של המקרר. ודבר זה מוגדר "פסיק רישיה", ולא מלאכה ממש שאסור לומר לגוי לעשותה.

אם אמרו לגוי בשבת, שיפתח את דלת המקרר כדי להוציא משם מאכלים, מותר לומר לגוי שיעביר את המקרר למצב "שבת" (או שיכבה את הנורה שבמקרר כפי שהסברנו), מפני שהעברת המקרר למצב שבת, ובכלל זה כיבוי הנורה, אין בהם איסור אלא מדרבנן (מגזירת חז"ל) ואין כאן איסור מן התורה. ובמקום צורך גדול, מותר לומר לגוי לעשות דבר שהאיסור לעשותו הוא מדרבנן.

והגדרת הדברים שהסברנו בלשון הפוסקים היא, "שבות דשבות במקום צורך גדול". כלומר, שבות, הכוונה לדבר שהוא אסור מדרבנן. כמו כיבוי נורה בשבת. וכן אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אינה אסורה אלא מדרבנן. כלומר, גם האמירה לגוי מוגדרת "שבות". ולכן במקרה שלפנינו, יש לנו "שבות דשבות", שהאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ואנו אומרים לו לעשות איסור שהוא מדרבנן, והנה לפנינו "שבות דשבות", והכלל הוא ש"שבות דשבות במקום צורך גדול", מותר בשבת. ומאחר והעברת המקרר בעיצומה של השבת למצב "שבת" מוגדר כצורך גדול (כאשר אין גוי שנמצא שם כל הזמן), לכן מותר לומר לגוי לעשותה בשבת. (כן כתב הגאון רבי גד יזדי שליט"א בספר הליכות שבת עמוד קפא).

אך יש להדגיש, כי דיני אמירה לגוי בשבת הם רבים מאד, ואין להקיש ממקרה למקרה בלי לשאול תלמיד חכם מובהק שיורה כדין. וניתן רק דוגמא כדי להסביר את הדברים:

מותר לומר לגוי בשבת, שיפתח את הברז, אף על פי שמדובר בברז מים שמוציא מים חמים מהדוד החשמלי, ועל ידי פתיחת הברז נכנסים מים צוננים לדוד ומתבשלים שם (דבר שאסור ליהודי לעשותו בשבת). והטעם הוא, מפני שכוונת הגוי היא רק להוצאת המים מהברז, ואין לו כוונה בכלל לדבר שאסור לעשותו בשבת.

אולם לעומת זאת, אסור לומר לגוי לפתוח בשבת את ברז המים החמים, כאשר על ידי זה ידלק מיד מכשיר "יונקרס" (מחמם מים מיידי). מפני שבמקרה כזה כוונת הגוי היא גם למלאכה האסורה, שהיא הפעלת היונקרס, שהרי בלי להפעיל את היונקרס לא יהיו לו מים חמים. ולכן באופן כזה אין להקל. (הליכות שבת עמוד קפב).

ואנו ב"הלכה יומית" לא מאריכים בדיני אמירה לגוי, מפני שבארץ ישראל הדינים הללו לא מצויים, כי הגויים לא מצויים בינינו. אבל בחוץ לארץ שרגילים הרבה להעזר בגויים בשבת, עליהם ללמוד או לשאול היטב על כל המקרים המצויים אצלם, כדי שלא יאמרו לגוי דבר שאסור לומר בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה