הלכה ליום חמישי כ"ט ניסן תש"פ 23 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלברט בדרה ז"ל

סבא רבא שלי
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דביר ברדה

"שבות דשבות במקום צורך גדול" - והבהרה לגבי השלמת קריאת פרשת השבוע (בענין מגפת הקורונה)

לשאלת רבים, בענין השלמת קריאת פרשת השבוע, כאשר עד עתה לא התפללו בבתי כנסת ולא קראו בתורה, הורה לנו מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, כי ישלימו רק פרשה אחת נוספת (כלומר פרשת שמיני). וה' יתברך יאמר הרף למלאך המשחית, ונשמע ונתבשר בשורות טובות. אמן. 
----------------------

בהלכה הקודמת ביארנו, שאם בטעות לא העבירו את המקרר למצב "שבת", כך שכאשר תפתח דלת המקרר תדלק שם נורה, מותר בכל זאת לומר לגוי לפתוח את המקרר בשבת, מפני שאמירה כזו לגוי, מותרת, כי אין כאן אמירה מפורשת לגוי לעשות מלאכה אסורה, אלא האמירה היא על דבר מותר, שהרי מותר עקרונית לפתוח מקרר בשבת, ורק בדרך אגב הגוי עושה מלאכה האסורה לנו בשבת בהפעלת הנורה של המקרר. ודבר זה מוגדר "פסיק רישיה", ולא מלאכה ממש שאסור לומר לגוי לעשותה.

אם אמרו לגוי בשבת, שיפתח את דלת המקרר כדי להוציא משם מאכלים, מותר לומר לגוי שיעביר את המקרר למצב "שבת" (או שיכבה את הנורה שבמקרר כפי שהסברנו), מפני שהעברת המקרר למצב שבת, ובכלל זה כיבוי הנורה, אין בהם איסור אלא מדרבנן (מגזירת חז"ל) ואין כאן איסור מן התורה. ובמקום צורך גדול, מותר לומר לגוי לעשות דבר שהאיסור לעשותו הוא מדרבנן.

והגדרת הדברים שהסברנו בלשון הפוסקים היא, "שבות דשבות במקום צורך גדול". כלומר, שבות, הכוונה לדבר שהוא אסור מדרבנן. כמו כיבוי נורה בשבת. וכן אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אינה אסורה אלא מדרבנן. כלומר, גם האמירה לגוי מוגדרת "שבות". ולכן במקרה שלפנינו, יש לנו "שבות דשבות", שהאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ואנו אומרים לו לעשות איסור שהוא מדרבנן, והנה לפנינו "שבות דשבות", והכלל הוא ש"שבות דשבות במקום צורך גדול", מותר בשבת. ומאחר והעברת המקרר בעיצומה של השבת למצב "שבת" מוגדר כצורך גדול (כאשר אין גוי שנמצא שם כל הזמן), לכן מותר לומר לגוי לעשותה בשבת. (כן כתב הגאון רבי גד יזדי שליט"א בספר הליכות שבת עמוד קפא).

אך יש להדגיש, כי דיני אמירה לגוי בשבת הם רבים מאד, ואין להקיש ממקרה למקרה בלי לשאול תלמיד חכם מובהק שיורה כדין. וניתן רק דוגמא כדי להסביר את הדברים:

מותר לומר לגוי בשבת, שיפתח את הברז, אף על פי שמדובר בברז מים שמוציא מים חמים מהדוד החשמלי, ועל ידי פתיחת הברז נכנסים מים צוננים לדוד ומתבשלים שם (דבר שאסור ליהודי לעשותו בשבת). והטעם הוא, מפני שכוונת הגוי היא רק להוצאת המים מהברז, ואין לו כוונה בכלל לדבר שאסור לעשותו בשבת.

אולם לעומת זאת, אסור לומר לגוי לפתוח בשבת את ברז המים החמים, כאשר על ידי זה ידלק מיד מכשיר "יונקרס" (מחמם מים מיידי). מפני שבמקרה כזה כוונת הגוי היא גם למלאכה האסורה, שהיא הפעלת היונקרס, שהרי בלי להפעיל את היונקרס לא יהיו לו מים חמים. ולכן באופן כזה אין להקל. (הליכות שבת עמוד קפב).

ואנו ב"הלכה יומית" לא מאריכים בדיני אמירה לגוי, מפני שבארץ ישראל הדינים הללו לא מצויים, כי הגויים לא מצויים בינינו. אבל בחוץ לארץ שרגילים הרבה להעזר בגויים בשבת, עליהם ללמוד או לשאול היטב על כל המקרים המצויים אצלם, כדי שלא יאמרו לגוי דבר שאסור לומר בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה