הלכה ליום שישי ב' ניסן תש"פ 27 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם בן שמחה

ולרפואת כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת ויקרא

פרשתינו פותחת: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר".

ובפרשת כי תשא נאמר: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ, וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". פניו של משה רבינו הפכו לפני להבים, כמו פני מלאך, והיו ישראל פוחדים לגשת אליו שמא ישרפו מהבל פניו.

רבותינו במדרש אומרים, מנין זכה משה לקרני הוד בפניו? אלא שבשעה שעלה משה רבינו להר סיני, היה הקדוש ברוך מכתיב לו מה לכתוב בתורה, ומשה היה כותב, כי את כל התורה כתב משה על פי מה שאמר לו ה'. כאשר סיים משה את התורה, הגיע לסיום התורה במילים: "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", אך הנה נותר מעט דיו בקולמוסו של משה רבינו, ומן הדיו הקדוש והמיוחד הזה (שכמובן יש כאן ענינים עמוקים), העביר הקדוש ברוך הוא על ראשו של משה, ומזה קרן עור פניו.

אך עלינו לשאול, הרי כשאדם טובל את קולמוסו בדיו כדי לכתוב, הוא אינו יכול לקחת בדיוק את כמות הדיו שהוא זקוק לה לכתיבת המכתב. ולכן תמיד ישאר מעט דיו בסיום. אך הקדוש ברוך הוא, הרי יודע בדיוק מה יש בתורה, ויודע בדיוק כמה דיו יש לשים בקולמוס, ואם כן כיצד זה שנותר מעט דיו בקולמוס.

אלא שמשה רבינו היה ה"אשם" בדבר. שהרי משה רבינו היה עניו גדול, כמו שנאמר בתורה: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד", וכשאמר לו הקדוש ברוך שיכתוב "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", בלשון כזו של חביבות, שה' קורא לו, וכמו שנאמר במלאכים "וקרא זה אל זה ואמר", אמר משה רבינו בלבו, איך אכתוב על עצמי לשון כזו של חשיבות? הרי מתאים יותר שאכתוב "וַיִּקָּר אֶל מֹשֶׁה", כמו שנאמר לגבי בלעם "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם", אך לא יכול היה לשנות ממה שאמר לו ה' לכתוב, לכן עשה את האות אל"ף שבמילה "ויקרא", עשה אותה קטנה, כדי שלא ישימו לב אליה מרחוק, ויהיה נראה כאילו כתוב "ויקר".

ומאחר והקטין משה רבינו את האות אל"ף מחמת ענוותנותו, נותר מעט דיו של האות אל"ף בקולמוסו, ומהדיו הזה זכה משה רבינו לקירון עור פנים.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה