הלכה ליום שישי ב' ניסן תש"פ 27 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם בן שמחה

ולרפואת כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת ויקרא

פרשתינו פותחת: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר".

ובפרשת כי תשא נאמר: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ, וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו, וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". פניו של משה רבינו הפכו לפני להבים, כמו פני מלאך, והיו ישראל פוחדים לגשת אליו שמא ישרפו מהבל פניו.

רבותינו במדרש אומרים, מנין זכה משה לקרני הוד בפניו? אלא שבשעה שעלה משה רבינו להר סיני, היה הקדוש ברוך מכתיב לו מה לכתוב בתורה, ומשה היה כותב, כי את כל התורה כתב משה על פי מה שאמר לו ה'. כאשר סיים משה את התורה, הגיע לסיום התורה במילים: "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", אך הנה נותר מעט דיו בקולמוסו של משה רבינו, ומן הדיו הקדוש והמיוחד הזה (שכמובן יש כאן ענינים עמוקים), העביר הקדוש ברוך הוא על ראשו של משה, ומזה קרן עור פניו.

אך עלינו לשאול, הרי כשאדם טובל את קולמוסו בדיו כדי לכתוב, הוא אינו יכול לקחת בדיוק את כמות הדיו שהוא זקוק לה לכתיבת המכתב. ולכן תמיד ישאר מעט דיו בסיום. אך הקדוש ברוך הוא, הרי יודע בדיוק מה יש בתורה, ויודע בדיוק כמה דיו יש לשים בקולמוס, ואם כן כיצד זה שנותר מעט דיו בקולמוס.

אלא שמשה רבינו היה ה"אשם" בדבר. שהרי משה רבינו היה עניו גדול, כמו שנאמר בתורה: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד", וכשאמר לו הקדוש ברוך שיכתוב "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", בלשון כזו של חביבות, שה' קורא לו, וכמו שנאמר במלאכים "וקרא זה אל זה ואמר", אמר משה רבינו בלבו, איך אכתוב על עצמי לשון כזו של חשיבות? הרי מתאים יותר שאכתוב "וַיִּקָּר אֶל מֹשֶׁה", כמו שנאמר לגבי בלעם "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם", אך לא יכול היה לשנות ממה שאמר לו ה' לכתוב, לכן עשה את האות אל"ף שבמילה "ויקרא", עשה אותה קטנה, כדי שלא ישימו לב אליה מרחוק, ויהיה נראה כאילו כתוב "ויקר".

ומאחר והקטין משה רבינו את האות אל"ף מחמת ענוותנותו, נותר מעט דיו של האות אל"ף בקולמוסו, ומהדיו הזה זכה משה רבינו לקירון עור פנים.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה