הלכה ליום שלישי כ"ח אדר תש"פ 24 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים מאיר מישקה בן לאה גנה

יש לו נגיף הקורונה, נמצא בתרדמת מלאכותית. המכשירים כבר מראים ערכים טובים יותר. אנו מקווים לטוב. אנו מבקשים מכם לכלול אותו בתפילותיכם

הוקדש על ידי

אבאי אלישקוב

מחמיר שמתארח בפסח

שאלה: אני נוהג להחמיר כמה חומרות בפסח, לדוגמא בענין רמת הכשרות, ואני מוזמן למשפחה אחרת בפסח, האם אני רשאי לאכול שם?

תשובה: מי שמחמיר בכמה דינים, אך החומרות שלו אינן מעיקר הדין. ולדוגמא, הוא מקפיד לאכול בפסח רק מכשרות מסויימת, או שהוא מחמיר בפסח שלא לקנות מאכלים תעשייתיים וכדומה, או שנוהג לאכול אך ורק "מצה שמורה", וכעת הוא מתארח בפסח אצל קרובי משפחה וכדומה, האם עליו להחמיר בחומרות שלו גם כשהוא מתארח, ולפי זה יהיה אסור לו לאכול מהמאכלים בבית שמתארח שם, שהרי כל הכלים שלהם בלועים מן המאכלים שהם נוהגים לאכול תמיד. או שמא, עליו להקל כפי שנוהגים בני הבית שמתארח שם?

ראש המדברים בענין זה, הוא רבינו הרדב"ז, שכתב בתשובה (ח"ד) לגבי מעשה שהיה, שהחמירו קצת מחכמי העיר שלא לאכול בשר שנשחט על ידי כמה שוחטים שבעיר, מפני שאותם שוחטים לא נזהרו כראוי במעשי השחיטה (אך לא היה שם איסור ברור), וכעת הזמין אחד מן הבעלי בתים בעיר את אותם חכמים לביתו, ואותם חכמים החמירו על עצמם שלא לאכול בביתו של בעל הבית, מפני שאמרו שעליהם להגעיל לפני כן את כל הכלים שבביתו, שהרי הוא בישל בתוכם בשר ששחטו אותם השוחטים, וממילא לפי החומרא שהם נוהגים בה, הכלים בלעו טעם של בשר טרף, ואסור להשתמש בהם.

וכתב על זה הרדב"ז, שלא יפה עשו אותם חכמים שגזרו על עצמם לאסור את אותם הכלים, ומכמה טעמים. האחד, שהרי רוב השוחטים נוהגים כדת וכהלכה. ועוד שטעם המאכלים שבלוע בכלים אינו דומה למאכלים עצמם. ועוד הוסיף כמה סברות בדבר, להוכיח שאיסור השימוש בכלים שבישלו בהם מאכלים, אינו דומה לאכילת המאכלים עצמם.

ועוד הוסיף הרדב"ז, שיש בזה משום "לא ישנה אדם מפני המחלוקת", כלומר, במקום שאין הכרח בדבר, כי האיסור אינו מוכרע, אין לעשות מחלוקות ושינויים שעלולים לעורר מחלוקת. ומאחר ויש בענין הזה הרבה ספקות, לכן יש להקל, והמתארחים בביתו של המיקל רשאים לאכול שם מהכלים שלו.

וכתב עוד הרדב"ז, שאפילו הוא בעצמו היה נוהג לאכול בבתיהם של אנשים אחרים, אף על פי שהוא היה מחמיר שלא לאכול חצילים, מפני שהוא היה סבור שהחצילים הם מין של פרי האילן, ושייך בהם איסור ערלה (שבשלשת השנים הראשונות אסור לאכול ממנו בכלל, ורוב החצילים גדלים בתוך השלוש שנים הראשונות שהחציל גדל), ובכל זאת "איני נמנע מלאכול אצל בעלי בתים שבודאי אוכלים חצילים, לפי שאין איסורו כל כך מבורר, כי יש מחשיבים אותם פרי האדמה (שאין בו איסור ערלה). וכל שכן שאין להגעיל את כליהם ולעשות אותם כעמי הארצות, אלא כל הרוצה להחמיר, יתכבד וישב בתוך ביתו, שגורם למחלוקת גדולה ולשנאת חינם ולחילול ה'". אלו דברי הרדב"ז.

ולפיכך פסק הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן תנג) בזו הלשון: דבר שאדם מחמיר על עצמו, ובא להתארח אצל אחרים שמתירים בזה, יאכל מהכלים שלהם, ולא יפגע בהם שלא לאכול עד שיגעילו את הכלים".

וכמובן שדבריו אמורים באופן שאין כאן חשש איסור ממש, אבל אם יודע שאותו אדם שהוא מתארח בביתו אינו מקפיד בהלכות כשרות, בשר בחלב, והלכות הפסח וכדומה, בודאי שאין לאכול אצלו כלל, אפילו אם על ידי זה יגרום למחלוקת. והחכם עיניו בראשו מראש, שלא להגיע למצב כזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מארח שהזמין אותי ויודע שאני שומר שחיתת בית יוסף, מבשל בשר גלאט אבל לא בית יוסף, האם אפשר לאכול? א' ניסן תש"פ / 26 במרץ 2020

לגבי הבשר, אם אתה מחמיר, וכעת אתה אוכל אצלו, ואין לך ברירה, מותר לאכול אצלו. ובכלים שלו (באופן שלא מגיש כעת בשר שאנו חלק)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה