הלכה ליום ראשון ב' ניסן תשפ"ב 3 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל בן פלור ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מחמיר שמתארח בפסח

שאלה: אני נוהג להחמיר כמה חומרות בפסח, לדוגמא בענין רמת הכשרות, ואני מוזמן למשפחה אחרת בפסח, האם אני רשאי לאכול שם?

תשובה: מי שמחמיר בכמה דינים, אך החומרות שלו אינן מעיקר הדין. ולדוגמא, הוא מקפיד לאכול בפסח רק מכשרות מסויימת, או שהוא מחמיר בפסח שלא לקנות מאכלים תעשייתיים וכדומה, או שנוהג לאכול אך ורק "מצה שמורה", וכעת הוא מתארח בפסח אצל קרובי משפחה וכדומה, האם עליו להחמיר בחומרות שלו גם כשהוא מתארח, ולפי זה יהיה אסור לו לאכול מהמאכלים בבית שמתארח שם, שהרי כל הכלים שלהם בלועים מן המאכלים שהם נוהגים לאכול תמיד. או שמא, עליו להקל כפי שנוהגים בני הבית שמתארח שם?

ראש המדברים בענין זה, הוא רבינו הרדב"ז, שכתב בתשובה (ח"ד) לגבי מעשה שהיה, שהחמירו קצת מחכמי העיר שלא לאכול בשר שנשחט על ידי כמה שוחטים שבעיר, מפני שאותם שוחטים לא נזהרו כראוי במעשי השחיטה (אך לא היה שם איסור ברור), וכעת הזמין אחד מן הבעלי בתים בעיר את אותם חכמים לביתו, ואותם חכמים החמירו על עצמם שלא לאכול בביתו של בעל הבית, מפני שאמרו שעליהם להגעיל לפני כן את כל הכלים שבביתו, שהרי הוא בישל בתוכם בשר ששחטו אותם השוחטים, וממילא לפי החומרא שהם נוהגים בה, הכלים בלעו טעם של בשר טרף, ואסור להשתמש בהם.

וכתב על זה הרדב"ז, שלא יפה עשו אותם חכמים שגזרו על עצמם לאסור את אותם הכלים, ומכמה טעמים. האחד, שהרי רוב השוחטים נוהגים כדת וכהלכה. ועוד שטעם המאכלים שבלוע בכלים אינו דומה למאכלים עצמם. ועוד הוסיף כמה סברות בדבר, להוכיח שאיסור השימוש בכלים שבישלו בהם מאכלים, אינו דומה לאכילת המאכלים עצמם.

ועוד הוסיף הרדב"ז, שיש בזה משום "לא ישנה אדם מפני המחלוקת", כלומר, במקום שאין הכרח בדבר, כי האיסור אינו מוכרע, אין לעשות מחלוקות ושינויים שעלולים לעורר מחלוקת. ומאחר ויש בענין הזה הרבה ספקות, לכן יש להקל, והמתארחים בביתו של המיקל רשאים לאכול שם מהכלים שלו.

וכתב עוד הרדב"ז, שאפילו הוא בעצמו היה נוהג לאכול בבתיהם של אנשים אחרים, אף על פי שהוא היה מחמיר שלא לאכול חצילים, מפני שהוא היה סבור שהחצילים הם מין של פרי האילן, ושייך בהם איסור ערלה (שבשלשת השנים הראשונות אסור לאכול ממנו בכלל, ורוב החצילים גדלים בתוך השלוש שנים הראשונות שהחציל גדל), ובכל זאת "איני נמנע מלאכול אצל בעלי בתים שבודאי אוכלים חצילים, לפי שאין איסורו כל כך מבורר, כי יש מחשיבים אותם פרי האדמה (שאין בו איסור ערלה). וכל שכן שאין להגעיל את כליהם ולעשות אותם כעמי הארצות, אלא כל הרוצה להחמיר, יתכבד וישב בתוך ביתו, שגורם למחלוקת גדולה ולשנאת חינם ולחילול ה'". אלו דברי הרדב"ז.

ולפיכך פסק הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן תנג) בזו הלשון: דבר שאדם מחמיר על עצמו, ובא להתארח אצל אחרים שמתירים בזה, יאכל מהכלים שלהם, ולא יפגע בהם שלא לאכול עד שיגעילו את הכלים".

וכמובן שדבריו אמורים באופן שאין כאן חשש איסור ממש, אבל אם יודע שאותו אדם שהוא מתארח בביתו אינו מקפיד בהלכות כשרות, בשר בחלב, והלכות הפסח וכדומה, בודאי שאין לאכול אצלו כלל, אפילו אם על ידי זה יגרום למחלוקת. והחכם עיניו בראשו מראש, שלא להגיע למצב כזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום מחילה מכת"ר אבל יש לציין שאם אני לדוגמא שומר שמיטה לחומרא ובעל הבית אוכל היתר מכירה הוא חייב להודיע לי ואין הוא יכול להכשליני בחומרא זו שאני נוהג ב' ניסן תשפ"ב / 3 באפריל 2022

בודאי שחייב להודיע. אנו דיברנו על אופן שאדם שמתארח יודע בדיוק אצל מי הוא מתארח ואיך הם נוהגים. תבורך,

האם ציצית בלויה חייבת בגניזה? ב' ניסן תשפ"ב / 3 באפריל 2022

אינה צריכה גניזה, רק לא להשליך בבזיון, אלא בתוך שקית.

האם אני יכול לאכול אוכל שבישל בסיר לא טבול כמו למשל קיטניות וכו ב' ניסן תשפ"ב / 3 באפריל 2022

בדיעבד המאכל לא נאסר, אבל יש איסור לבשל בסיר כזה, בלי קשר למאכל עצמו. 

האם מארח שהזמין אותי ויודע שאני שומר שחיתת בית יוסף, מבשל בשר גלאט אבל לא בית יוסף, האם אפשר לאכול? א' ניסן תש"פ / 26 במרץ 2020

לגבי הבשר, אם אתה מחמיר, וכעת אתה אוכל אצלו, ואין לך ברירה, מותר לאכול אצלו. ובכלים שלו (באופן שלא מגיש כעת בשר שאנו חלק)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה