הלכה ליום חמישי כ"ג אדר תש"פ 19 במרץ 2020

מוצרי מזון טריים

אף על פי שהסברנו שיש להקפיד שעל כל מוצרי המזון שנרכשים לפסח, צריך שתהיה השגחה מיוחדת שלא יתערב בהם חמץ, מכל מקום יש דברים שאין צורך בהשגחה מיוחדת עליהם.

פירות וירקות
פירות וירקות, אינם צריכים הכשר מיוחד לפסח. ומותר לקנות אפילו מן הגויים (בחוץ לארץ) פירות וירקות לפסח. ואם יש שם איזה חשש של תערובת חמץ, לדוגמא, אם ארגזי הפירות מונחים בצד מוצרי המאפה שהם חמץ, ישטוף את הפירות והירקות לפני פסח היטב היטב, ובזה יצא מכל חשש. (ויש אומרים שישטוף במים וסבון, ובתוך ימי הפסח צריך לעשות כן. עיין ילקוט יוסף סימן תמז), אבל בדרך כלל חשש זה של פירורי חמץ אינו קיים.

דבש ושמן
בדור הקודם, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל פירסם הוראות מדוייקות, אילו מוצרים ניתן לקנות ללא כשרות לפסח. (ואת ההנחיות הללו פירסם בירחון "קול סיני"). וכן נהגו עוד מגדולי הרבנים. אולם בזמן הזה, יש אומרים שאין לקנות שום מוצר אם אין עליו תעודת כשרות מיוחדת לפסח. והגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל היה מחמיר בדבר אפילו במוצרים בסיסיים ביותר, כמו דבש ושמן, מפני שבזמנינו כמעט בכל מוצר מזון יתכנו זיופים, וכן הוספות מועטות או רבות של חומרים משמרים או מחזקי טעם וכיוצא בזה, ולכן הקפיד בדבר שעל כל מוצר תהיה חותמת כשרות.

ומן הטעם הזה גם בכל ימות השנה, אנו מקפידים שעל כל מוצרי המזון תהיה חותמת כשרות שתעיד על כשרותו של המוצר. (ואפילו על מלח וסוכר נותנים כשרות). אולם באמת, שאם מדובר במוצר מיוחד, שהקונה יודע בוודאות שמדובר במוצר טבעי. ולמשל, מי שקונה שמן זית מאדם שיש לו כרם של זיתים ומייצר מעט שמן זית טבעי, והוא מכיר בשמן הזה שהוא טבעי באמת, אין צורך בחותמת כשרות מיוחדת לפסח על שמן זה. אולם באופן כללי כדאי להזהר ולהרגיל את כל בני הבית שלא להשתמש בפסח אלא במוצרים עם חותמת כשרות לפסח.

מיני אגוזים
כל סוגי הבוטנים, אגוזים שקדים וגרעינים וכיוצא בזה, שקולים אותם במלח, אין לקנותם במקום שאינו כשר לפסח, מפני שלעתים קרובות מערבים שם מעט קמח בתערובת. ואפילו אם המקום מוגדר כמקום ללא חשש תערובת קמח, הנכון הוא שלא לקנות אלא במקום שיש עליו השגחה מיוחדת לפסח.

עופות
בזמנינו נוהגים שנותנים כשרות מיוחדת לפסח גם על מוצרי עוף. והטעם לכך, כי לעתים מוצאים בתוך גוף התרנגולת חיטה, ובשעה שמבשלים את העוף החיטה עלולה לאסור את כל התבשיל. והחשש הזה היה מצוי בדורות הקודמים, שבכל בית היו שוטפים ומנקים את העופות באופן עצמאי, אבל בזמנינו שעושים כן במפעלים, כמעט ולא מצוי שתמצא חיטה בתוך העוף. ובכל זאת נוהגים להאכיל את העופות אך ורק במזון כשר לפסח, כך שכאשר שוחטים את התרנגולות הן נקיות לגמרי מחשש חמץ. 

(אולם אדם שיש לו עופות קפואים בביתו שאין עליהם כשרות לפסח, רשאי להניחם בביתו בפסח, ונכון לשטוף אותן לפני הפסח, ואז יוכל גם להשתמש בהם בחג בלי חשש).

ביצים
וכן לגבי ביצים, שבאמת אין צורך בכשרות מיוחדת לפסח על הביצים, אלא שקיים בזה חשש, מאחר ואם הלול לא היה כשר לפסח, והמזון של התרנגולות חמץ, אם כן יתכן שנדבק בביצים פירורים מהמזון של התרנגולות. ובספר בן איש חי כתב שיש לשטוף את הביצים לפני הפסח במים צוננים, כדי שיוכלו להשתמש בהן בפסח. וכן נכון לנהוג בביצים שאין עליהן כשרות לפסח, כמו בחוץ לארץ, שקונים מן הגויים. ומצד החותמות שעל הביצים אין לחוש לאיסור חמץ, כי החותמות הללו אינן ראויות אפילו למאכל כלב, ולא שייך בהן איסור.

שאלות ותשובות על ההלכה

כמדומה שלגבי תפוח עץ יש תפוחים שמושחים אותם בחומר הברקה ויש בו עמילן ואולי צריך להיזהר? כ"ד אדר תש"פ / 20 במרץ 2020

נכון מאד. חומר זה (כשאין שם כשרות), יש בו בעיות כשרות גם בכל ימות השנה. (אף שמובא בשם הגר"מ פיינשטיין שכתב להקל בזה). לכן יש לשוטפם היטב.

לגבי מזונות חמץ - פסטה, קוסקוס,..- שרכשתי בכמות גדולה בגלל הנגיף. האם לזרוק אותם לפני פסח, או האם מותר לשים אותם בארון שאמכור לגוי ע"י הב"ד כנהוג בכל שנה? כ"ד אדר תש"פ / 20 במרץ 2020

מעיקר הדין מותר למכרם עם החמץ לפני הפסח.

האם בעופות לא מזריקים חומרים כגון פוספטים ואחרים שיש עליהם חשש חמץ. ואז כן צריך שיהיה כתוב כשר לפסח? כ"ג אדר תש"פ / 19 במרץ 2020

לא ידוע לנו על חשש כשרות לפסח מצד הזריקות הללו. והן בלאו הכי בלועות בגוף העוף ולא שייך בהן איסור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה