הלכה ליום ראשון י"ב אדר תש"פ 8 במרץ 2020

כמה מדיני הפורים - נגיף "קורונה"

----------------------------------

לשאלת רבים: הנמצא בימים הללו בבידוד, מחמת נגיף "קורונה", דינו לגבי פורים: עליו לקרוא לבדו מגילה מתוך מגילה כשרה, ויברך עליה לפני הקריאה, אך לא יברך לאחריה. ואם אינו יודע לקרוא מגילה בניקוד נכון, ויש לו מגילה כשרה, ישמע הקלטה של קריאת המגילה של אדם אחר, ויקרא איתו בשפתיו בצורה נכונה, ואף על פי שאינו קורא את הטעמים כראוי, יוצא ידי חובה.
אם אין לו מגילה כשרה בשום אופן, יקרא מתוך מגילת אסתר מודפסת בלי ברכה. ונכון שיקרא גם הלל שלם בלי ברכה (כיון שיש אומרים שמי שאינו קורא מגילה צריך לומר הלל). 
ולגבי שאר מצוות היום, משלוח מנות ומתנות לאביונים, יוכל למנות שליח על ידי טלפון, שיקיים עבורו את המצוות מכספו שלו. וה' יתברך יסלק מאיתנו כל צרה וצוקה, כל נגע ומחלה, ונשמע ונתבשר בשורות טובות.

----------------------------------

דין הנשים לגבי משלוח מנות
הנשים חייבות בכל מצוות הפורים כדין האנשים. ולכן הדבר ברור שגם הנשים מחוייבות לשלוח משלוח מנות, וכל אשה תשלח לרעותה. אולם דנו הפוסקים, לגבי אשה נשואה, אם היא יוצאת ידי חובה במה שבעלה שולח משלוחי מנות רבים גם בשמה. והגאון הראשון לציון מהר"ר יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף (סימן תרצד) העלה למסקנה, שעל כל אשה מוטלת חובה לדאוג שהיא בעצמה תשלח משלוח מנות (בעצמה, או על ידי שליח מטעמה, ואפילו אם בעלה הוא השליח). ותשלח לשכנה או לחברה וכדומה. ולא תסמוך רק על המשלוחים שעושה בעלה.

בני הבית במצות מתנות לאביונים
דנו הפוסקים, לגבי ילדים וילדות הנמצאים בבית, מעל או מתחת גיל בר ובת מצוה, האם הם מחוייבים גם כן במצוות "מתנות לאביונים". שיש אומרים שאפילו ילדים קטנים צריכים לקיים מצוה זו, שהרי אנו מחוייבים לחנכם בכל המצוות שבתורה. ויש אומרים שמאחר והמצוה היא שיתן מכספו בתור מתנות לאביונים, והרי לילדים ואפילו לגדולים שבהם אין כסף משל עצמם, לכן הם פטורים לגמרי ממצוה זו. ולמעשה כתב הגאון הילקוט יוסף (עמוד תרכ"ג), שאף שיש מקום לצדד בזה לכאן ולכאן, מכל מקום נכון לחנך גם את הקטנים (שהגיעו לגיל חינוך) לקיים את מצוות מתנות לאביונים. (ואפשר להסתפק בכך שיאמר האב לבנו, הנה תראה שאני נותן גם עבורך מתנות לאביונים).

ולגבי ילדים בוגרים, כתב הגאון הנ"ל, שעליהם לתת מתנות לאביונים. והביא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שסכום הכסף שיש לתת תלוי בנותן ובמקבל. ואמר לבחור אחד ששאל אותו כמה "מתנות לאביונים" עליו לתת, "אביך, בחמישים שקל יוצא ידי חובת המצווה בהידור, אבל אתה, חצי שקל יכול להיות הרבה בשבילך".

מתנות לאביונים לילד קטן
יוצאים ידי חובת "מתנות לאביונים" בנתינה לילד קטן שהוא אביון. (שם עמוד תרכט).

עני במצוות מתנות לאביונים
אפילו עני שבישראל, שהוא מתפרנס מכספי צדקה, חייב לתת מתנות לאביונים. וכתב הב"ח (סימן תרצד), שאין מצוות מתנות לאביונים דומה לשאר מצוות הצדקה, אלא מצווה מיוחדת היא ליום הפורים, כדין ארבעה כוסות בליל פסח, שעל כל אחד מישראל חובה לקיימה. ואף על פי שיש חולקים בדבר, מכך מקום גם מרן החיד"א בברכי יוסף הכריע כדברי הב"ח, וכן עיקר להלכה.

לתת את המעות ביום פורים
את מעות המתנות לאביונים, יש לתת לעניים ביום פורים. ובזמן הזה ישנם גבאי צדקה שמטפלים במעות הללו ונותנים אותם לידי העניים ביום הפורים. אולם מי שנמצא בעיר שאין שם עניים מישראל, עליו להפריש את המעות הללו ולשומרם אצלו, ויתן אותם לעניים לאחר מכן. (שלחן עורך סימן תרצד). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אף על פי שהיה נותן הרבה מתנות לאביונים לבאים לפניו, בכל זאת, שנה אחת היה בדעתו לתת את המתנות לאביונים לאברך אביון אחד, ואותו אברך לא בא לפניו ביום הפורים, ומרן זצ"ל שרצה מאד לתת את המעות דוקא בידו, מפני שידע בבירור שאותו אברך הוא אביון, שלח שליח לאותו אברך למחרת יום הפורים, ונתן בידו כמה מאות שקלים "מתנות לאביונים".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה