הלכה ליום שלישי י"ד אדר תש"פ 10 במרץ 2020

פנינים לימי הפורים ממרן זצ"ל

נאמר במגילה: "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם". ופירשו רבותינו, מה שאמר המן "ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים", שהיה המן הרשע מדבר לשון הרע על עם ישראל, ובפרט חרה אפו על חגיהם של ישראל, וכך אמר למלך אחשורוש: אלה היהודים, מאבדים את כל ימות השנה, אומרים "שבת היום" "פסח היום". ולכאורה יש להבין, מה מצא המן דוקא בימי הפסח שכל כך הכעיס אותו.

והסביר מרן זצ"ל בדרך הלצה, כי הנה "דתי המלך" המפורסמים במגילת אסתר, היו שניים, "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ". והכוונה, שהבעלים יהיו השליטים בבתים שלהם, והנשים תהיינה כמו שפחות לבעליהן. וזהו שאמר "להיות כל איש שורר ביתו", ועוד חקק המלך אחשורוש, שיהיה כל אדם "מדבר כלשון עמו", ועל הנשים ללמוד את שפתם של בעליהן.

והנה בשלחן ערוך בהלכות הפסח, נפסקו שתי הלכות שהן נגד שני החוקים הללו. כנגד "כל איש שורר בביתו", אנו פוסקים שהנשים שלנו חשובות הן, ולכן הן חייבות בהיסבה. וכנגד "ומדבר כלשון עמו", הנה הר"י מלונדריש תיקן לקרוא את ההגדה בשפה המדוברת בכל מדינה ומדינה, מפני שהנשים לא היו מבינות כל כך את לשון הקודש. נמצא שהיהודים, "את דתי המלך אינם עושים", ולכן למלך אין שוה להניחם.

לכן דוקא את ימי הפסח מצא המן לנכון לציין בפני המלך, כי בהלכות הפסח מבואר כיצד על פי דתם של ישראל יש להתייחס לנשות ישראל.

ציוו רבותינו "חייב איניש לבסומי בפוריא", כלומר חייב כל אדם לשתות יין ולהתבסם ממנו בפורים. ולכאורה עלינו להבין, הלא חטאם של ישראל היה במשתה היין, שהשתתפו בסעודתו של אחשורוש, ואם כן כיצד זכר לנס אנו נכנסים שוב לאותו ענין של שתיית היין?

אולם באמת שכך דרכו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מכה באיזמל, ומרפא באיזמל. יוסף החל לסבול מאחיו בגלל החלומות שחלם, ולבסוף ניצל מבית האסורים על ידי חלומו של פרעה. וגם בלשון הרע התיקון הוא על ידי לימוד התורה, בפה דוקא. וכן אדם הראשון שחטא כשאכל מעץ הדעת שהיה עץ תאנה, תיקן את קלקולו במה שתפר לו עלי תאנה.

ובפרט בענין משתה היין, שהמדרש אומר: אמר רב איבו, כפרתן של ישראל, כשהם שותים ושמחים, מברכים ומשבחים את הקדוש ברוך הוא, ואילו שאר האומות, כשהם שותים ושמחים מדברים דברי תפלות (דברים בזויים), הללו אומרים מדיות (בנות מדי) נאות, והללו אומרים פרסיות נאות. והנה במשתה היין, הרי היה מרדכי הצדיק מפקח על מה שנעשה שם, כמו שנאמר "לעשות כרצון איש ואיש", "איש" זה המן, "ואיש" זה מרדכי, וחזקה על מרדכי הצדיק המפקח שהשגיח שעם ישראל יברכו ברכת המזון ויאמרו דברי שבח לקדוש ברוך הוא, וזה עצמו היה מזבח כפרה לעם ישראל, כאשר כל צבא מרום ראו מה ההבדל בין ישראל לעמים, ומעז יצא מתוק.

וזה שאמר רב איבו "כפרתן של ישראל היה בדבר הזה", שעם ישראל היו מודים לקדוש ברוך הוא, ואלו הנבזים היו מדברים דברי תפלות. ואף הקדוש ברוך הוא דן את עם ישראל ביחס לאומות העולם. ולכן זכר לענין זה, ראוי ויפה לנו להרבות במשתה ושמחה בימי הפורים, זכר לנסים שעשה לנו ה' יתברך, ועוד יעשה, בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה