הלכה ליום שלישי י"ד אדר תש"פ 10 במרץ 2020

פנינים לימי הפורים ממרן זצ"ל

נאמר במגילה: "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם". ופירשו רבותינו, מה שאמר המן "ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים", שהיה המן הרשע מדבר לשון הרע על עם ישראל, ובפרט חרה אפו על חגיהם של ישראל, וכך אמר למלך אחשורוש: אלה היהודים, מאבדים את כל ימות השנה, אומרים "שבת היום" "פסח היום". ולכאורה יש להבין, מה מצא המן דוקא בימי הפסח שכל כך הכעיס אותו.

והסביר מרן זצ"ל בדרך הלצה, כי הנה "דתי המלך" המפורסמים במגילת אסתר, היו שניים, "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ". והכוונה, שהבעלים יהיו השליטים בבתים שלהם, והנשים תהיינה כמו שפחות לבעליהן. וזהו שאמר "להיות כל איש שורר ביתו", ועוד חקק המלך אחשורוש, שיהיה כל אדם "מדבר כלשון עמו", ועל הנשים ללמוד את שפתם של בעליהן.

והנה בשלחן ערוך בהלכות הפסח, נפסקו שתי הלכות שהן נגד שני החוקים הללו. כנגד "כל איש שורר בביתו", אנו פוסקים שהנשים שלנו חשובות הן, ולכן הן חייבות בהיסבה. וכנגד "ומדבר כלשון עמו", הנה הר"י מלונדריש תיקן לקרוא את ההגדה בשפה המדוברת בכל מדינה ומדינה, מפני שהנשים לא היו מבינות כל כך את לשון הקודש. נמצא שהיהודים, "את דתי המלך אינם עושים", ולכן למלך אין שוה להניחם.

לכן דוקא את ימי הפסח מצא המן לנכון לציין בפני המלך, כי בהלכות הפסח מבואר כיצד על פי דתם של ישראל יש להתייחס לנשות ישראל.

ציוו רבותינו "חייב איניש לבסומי בפוריא", כלומר חייב כל אדם לשתות יין ולהתבסם ממנו בפורים. ולכאורה עלינו להבין, הלא חטאם של ישראל היה במשתה היין, שהשתתפו בסעודתו של אחשורוש, ואם כן כיצד זכר לנס אנו נכנסים שוב לאותו ענין של שתיית היין?

אולם באמת שכך דרכו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מכה באיזמל, ומרפא באיזמל. יוסף החל לסבול מאחיו בגלל החלומות שחלם, ולבסוף ניצל מבית האסורים על ידי חלומו של פרעה. וגם בלשון הרע התיקון הוא על ידי לימוד התורה, בפה דוקא. וכן אדם הראשון שחטא כשאכל מעץ הדעת שהיה עץ תאנה, תיקן את קלקולו במה שתפר לו עלי תאנה.

ובפרט בענין משתה היין, שהמדרש אומר: אמר רב איבו, כפרתן של ישראל, כשהם שותים ושמחים, מברכים ומשבחים את הקדוש ברוך הוא, ואילו שאר האומות, כשהם שותים ושמחים מדברים דברי תפלות (דברים בזויים), הללו אומרים מדיות (בנות מדי) נאות, והללו אומרים פרסיות נאות. והנה במשתה היין, הרי היה מרדכי הצדיק מפקח על מה שנעשה שם, כמו שנאמר "לעשות כרצון איש ואיש", "איש" זה המן, "ואיש" זה מרדכי, וחזקה על מרדכי הצדיק המפקח שהשגיח שעם ישראל יברכו ברכת המזון ויאמרו דברי שבח לקדוש ברוך הוא, וזה עצמו היה מזבח כפרה לעם ישראל, כאשר כל צבא מרום ראו מה ההבדל בין ישראל לעמים, ומעז יצא מתוק.

וזה שאמר רב איבו "כפרתן של ישראל היה בדבר הזה", שעם ישראל היו מודים לקדוש ברוך הוא, ואלו הנבזים היו מדברים דברי תפלות. ואף הקדוש ברוך הוא דן את עם ישראל ביחס לאומות העולם. ולכן זכר לענין זה, ראוי ויפה לנו להרבות במשתה ושמחה בימי הפורים, זכר לנסים שעשה לנו ה' יתברך, ועוד יעשה, בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה