הלכה ליום שלישי ז' אדר תש"פ 3 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת האישה הצדקת

אסתר יפרח בת זהרי ע"ה

שהיום יום פקודת שנתה.
רוח ה' תניחנה בגן עדן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מגילת אסתר ברוב עם

מצוה לקרוא מגילת אסתר ביום פורים ברוב עם, כלומר, בבית הכנסת עם ציבור גדול, שבכך מתפרסם הנס יותר, וברוב עם הדרת מלך.

אולם דנו הפוסקים, כאשר יש אדם חולה שכלוא בביתו. והוא מבקש מעשרה בני אדם שיבואו לביתו כדי לקרוא עמו את קריאת המגילה במנין. האם עליהם לבוא לביתו, או שמוטב שהוא יקרא את המגילה ביחידות? ושורש הספק, שהרי החולה יצא ידי חובת קריאת המגילה גם בלי "מנין", ואילו הציבור שיבואו לקרוא עמו את המגילה, יפסידו את מצוות הקריאה בבית הכנסת עם הציבור. ויש לשאלה זו השלכה לעוד מקרים רבים.

והגאון המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרפז סק"י) כתב, לגבי אדם נכבד שיש לו תמיד מנין שמתפללים עמו בביתו, שבעת קריאת המגילה עליו ללכת לבית הכנסת שבעיר כדי לקרוא את המגילה ברוב עם, שבזה יש פירסום הנס יותר. ומכאן אנו למדים שיש חיסרון לאותם האנשים שילכו לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה, ובזה לא יקראו מגילה בבית הכנסת.

אולם הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרפז) העיר, שכאן עומדת מול עינינו מצוות גמילות חסדים, ומאחר והיא מצוה יקרה עד מאד, נראה יותר שיש לבטל את ההידור בקריאה "ברוב עם" ובבית הכנסת, ולהרויח את מצות גמילות חסדים עם החולה, שלא יאלץ לקרוא את המגילה לבדו. והביא מה שכתב בשו"ת מכתם לדוד (סימן טו), לגבי ציבור שבאים להתפלל בבית האבל, והם חוששים שמא הם מתבטלים ממצוות תפילה בבית הכנסת, ואומרים שאולי יש כאן "מצוה הבאה בעבירה". וכתב על זה הגאון המכתם לדוד, "בזה אומר אני, שיהיה לבם נכון ובטוח, שאין כאן חשש איסור כלל".

ואף בדבר חשוב הרבה יותר, כתב שמצוות גמילות חסדים יקרה יותר. והוא לגבי קהילה שהיה להם "סט" אחד של ארבעת המינים. ולבני הקהילה הסמוכה לא היו ארבעת המינים בכלל. ושלחו בני הקהילה השנייה שלא היה להם ארבעת המינים שליח לקהילה הראשונה, וביקשו לקבל את ארבעת המינים לכל הפחות לימי חול המועד. ואם בני הקהילה הראשונה יתנו להם את ארבעת המינים, הרי שלהם לא יהיה בכלל ארבעת המינים בימי הסוכות, מלבד היום הראשון שבו הם קיימו את המצוה בסט שהיה בידם. והשיב המכתם לדוד (סימן ו), כי מצות נטילת לולב בימי חול המועד, אינה מצוה מן התורה, ואילו גמילות חסדים היא מצוה מן התורה, ובודאי שאין לך מצות גמילות חסדים גדולה יותר מזו, שמזכים את הקהילה השנייה במצוות ארבעת המינים לכל הפחות בחלק מימי החג. שלא יהיו בטלים לגמרי ממצות ארבעת המינים. ולכן פסק שיש לוותר ולשלוח את ארבעת המינים לקהילה השנייה.

ומכח הראיות הללו וראיות אחרות, העלה הגאון הראש"ל שליט"א, שיש לוותר על המעלה של קריאת המגילה בבית הכנסת, וללכת לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה ולשמחו. וה' יתברך יזכנו לשמחת פורים בבריאות ושלום וכל טוב.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

התוקע בשופר לנשים, יברך?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה