הלכה ליום שלישי ז' אדר תש"פ 3 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת האישה הצדקת

אסתר יפרח בת זהרי ע"ה

שהיום יום פקודת שנתה.
רוח ה' תניחנה בגן עדן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מגילת אסתר ברוב עם

מצוה לקרוא מגילת אסתר ביום פורים ברוב עם, כלומר, בבית הכנסת עם ציבור גדול, שבכך מתפרסם הנס יותר, וברוב עם הדרת מלך.

אולם דנו הפוסקים, כאשר יש אדם חולה שכלוא בביתו. והוא מבקש מעשרה בני אדם שיבואו לביתו כדי לקרוא עמו את קריאת המגילה במנין. האם עליהם לבוא לביתו, או שמוטב שהוא יקרא את המגילה ביחידות? ושורש הספק, שהרי החולה יצא ידי חובת קריאת המגילה גם בלי "מנין", ואילו הציבור שיבואו לקרוא עמו את המגילה, יפסידו את מצוות הקריאה בבית הכנסת עם הציבור. ויש לשאלה זו השלכה לעוד מקרים רבים.

והגאון המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרפז סק"י) כתב, לגבי אדם נכבד שיש לו תמיד מנין שמתפללים עמו בביתו, שבעת קריאת המגילה עליו ללכת לבית הכנסת שבעיר כדי לקרוא את המגילה ברוב עם, שבזה יש פירסום הנס יותר. ומכאן אנו למדים שיש חיסרון לאותם האנשים שילכו לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה, ובזה לא יקראו מגילה בבית הכנסת.

אולם הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרפז) העיר, שכאן עומדת מול עינינו מצוות גמילות חסדים, ומאחר והיא מצוה יקרה עד מאד, נראה יותר שיש לבטל את ההידור בקריאה "ברוב עם" ובבית הכנסת, ולהרויח את מצות גמילות חסדים עם החולה, שלא יאלץ לקרוא את המגילה לבדו. והביא מה שכתב בשו"ת מכתם לדוד (סימן טו), לגבי ציבור שבאים להתפלל בבית האבל, והם חוששים שמא הם מתבטלים ממצוות תפילה בבית הכנסת, ואומרים שאולי יש כאן "מצוה הבאה בעבירה". וכתב על זה הגאון המכתם לדוד, "בזה אומר אני, שיהיה לבם נכון ובטוח, שאין כאן חשש איסור כלל".

ואף בדבר חשוב הרבה יותר, כתב שמצוות גמילות חסדים יקרה יותר. והוא לגבי קהילה שהיה להם "סט" אחד של ארבעת המינים. ולבני הקהילה הסמוכה לא היו ארבעת המינים בכלל. ושלחו בני הקהילה השנייה שלא היה להם ארבעת המינים שליח לקהילה הראשונה, וביקשו לקבל את ארבעת המינים לכל הפחות לימי חול המועד. ואם בני הקהילה הראשונה יתנו להם את ארבעת המינים, הרי שלהם לא יהיה בכלל ארבעת המינים בימי הסוכות, מלבד היום הראשון שבו הם קיימו את המצוה בסט שהיה בידם. והשיב המכתם לדוד (סימן ו), כי מצות נטילת לולב בימי חול המועד, אינה מצוה מן התורה, ואילו גמילות חסדים היא מצוה מן התורה, ובודאי שאין לך מצות גמילות חסדים גדולה יותר מזו, שמזכים את הקהילה השנייה במצוות ארבעת המינים לכל הפחות בחלק מימי החג. שלא יהיו בטלים לגמרי ממצות ארבעת המינים. ולכן פסק שיש לוותר ולשלוח את ארבעת המינים לקהילה השנייה.

ומכח הראיות הללו וראיות אחרות, העלה הגאון הראש"ל שליט"א, שיש לוותר על המעלה של קריאת המגילה בבית הכנסת, וללכת לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה ולשמחו. וה' יתברך יזכנו לשמחת פורים בבריאות ושלום וכל טוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה