הלכה ליום שלישי ז' אדר תש"פ 3 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת האישה הצדקת

אסתר יפרח בת זהרי ע"ה

שהיום יום פקודת שנתה.
רוח ה' תניחנה בגן עדן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מגילת אסתר ברוב עם

מצוה לקרוא מגילת אסתר ביום פורים ברוב עם, כלומר, בבית הכנסת עם ציבור גדול, שבכך מתפרסם הנס יותר, וברוב עם הדרת מלך.

אולם דנו הפוסקים, כאשר יש אדם חולה שכלוא בביתו. והוא מבקש מעשרה בני אדם שיבואו לביתו כדי לקרוא עמו את קריאת המגילה במנין. האם עליהם לבוא לביתו, או שמוטב שהוא יקרא את המגילה ביחידות? ושורש הספק, שהרי החולה יצא ידי חובת קריאת המגילה גם בלי "מנין", ואילו הציבור שיבואו לקרוא עמו את המגילה, יפסידו את מצוות הקריאה בבית הכנסת עם הציבור. ויש לשאלה זו השלכה לעוד מקרים רבים.

והגאון המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרפז סק"י) כתב, לגבי אדם נכבד שיש לו תמיד מנין שמתפללים עמו בביתו, שבעת קריאת המגילה עליו ללכת לבית הכנסת שבעיר כדי לקרוא את המגילה ברוב עם, שבזה יש פירסום הנס יותר. ומכאן אנו למדים שיש חיסרון לאותם האנשים שילכו לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה, ובזה לא יקראו מגילה בבית הכנסת.

אולם הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרפז) העיר, שכאן עומדת מול עינינו מצוות גמילות חסדים, ומאחר והיא מצוה יקרה עד מאד, נראה יותר שיש לבטל את ההידור בקריאה "ברוב עם" ובבית הכנסת, ולהרויח את מצות גמילות חסדים עם החולה, שלא יאלץ לקרוא את המגילה לבדו. והביא מה שכתב בשו"ת מכתם לדוד (סימן טו), לגבי ציבור שבאים להתפלל בבית האבל, והם חוששים שמא הם מתבטלים ממצוות תפילה בבית הכנסת, ואומרים שאולי יש כאן "מצוה הבאה בעבירה". וכתב על זה הגאון המכתם לדוד, "בזה אומר אני, שיהיה לבם נכון ובטוח, שאין כאן חשש איסור כלל".

ואף בדבר חשוב הרבה יותר, כתב שמצוות גמילות חסדים יקרה יותר. והוא לגבי קהילה שהיה להם "סט" אחד של ארבעת המינים. ולבני הקהילה הסמוכה לא היו ארבעת המינים בכלל. ושלחו בני הקהילה השנייה שלא היה להם ארבעת המינים שליח לקהילה הראשונה, וביקשו לקבל את ארבעת המינים לכל הפחות לימי חול המועד. ואם בני הקהילה הראשונה יתנו להם את ארבעת המינים, הרי שלהם לא יהיה בכלל ארבעת המינים בימי הסוכות, מלבד היום הראשון שבו הם קיימו את המצוה בסט שהיה בידם. והשיב המכתם לדוד (סימן ו), כי מצות נטילת לולב בימי חול המועד, אינה מצוה מן התורה, ואילו גמילות חסדים היא מצוה מן התורה, ובודאי שאין לך מצות גמילות חסדים גדולה יותר מזו, שמזכים את הקהילה השנייה במצוות ארבעת המינים לכל הפחות בחלק מימי החג. שלא יהיו בטלים לגמרי ממצות ארבעת המינים. ולכן פסק שיש לוותר ולשלוח את ארבעת המינים לקהילה השנייה.

ומכח הראיות הללו וראיות אחרות, העלה הגאון הראש"ל שליט"א, שיש לוותר על המעלה של קריאת המגילה בבית הכנסת, וללכת לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה ולשמחו. וה' יתברך יזכנו לשמחת פורים בבריאות ושלום וכל טוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה