הלכה ליום שישי כ"ו שבט תש"פ 21 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן זוהרה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אלמוני

פרשת משפטים – הסוחר שחזר בגילגול

דברים ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", ודרשו רבותינו (בגיטין דף פח:) "לפניהם – ולא לפני הדיוטות", כלומר, אנשים שלא דנים על פי דיני התורה, אסור לדון אצלם, ואפילו אדם שיש לו תביעה על חבירו, חייב ללכת לתבוע אותו בבית דין של ישראל, ואסור ללכת לבית המשפט של החופשיים שדנים על פי דיני הגויים. כל ערכאה שלא דנה על פי דיני התורה, זה נקרא "הדיוטות", ואסור לדון לפניהם. ולכן מי שיש לו תביעה על חבירו, צריך לתבוע אותו בבית הדין, ובית הדין ישלחו התראות לבעל הדין הנתבע, ואם הוא אינו רוצה לבוא, מפני שהוא פושע, יוכלו בית הדין לתת רשות לתובע לתבוע אותו בבית המשפט. רק לפני כן, יזהר התובע שילך לתלמיד חכם ויברר אצלו אם באמת הוא צודק, שרק אז יוכל לתבוע בבית המשפט לפני הערכאות.

יש דינים בתורה, שאנו לא זזים מהם ימין ושמאל, ואף על פי שבמחשבה של האדם, הוא חושב שלא כך צריך להיות, בכל זאת חייבים לפסוק על פי דיני התורה.

והיה מעשה בעיר ברדיטשב, שם היה הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשב, סנגור של ישראל. הוא היה אב בית הדין בעירו. ביום שמינוהו כאב בית הדין, הובא לפניו משפט קשה ביותר. וכך היה המעשה:

באותם הימים, היו כל הסוחרים מגיעים למשך שבוע אחד בשנה, לעיר "לייפציג", שם היה מתקיים "יריד" מכירות גדול. כל סוחר שהיו לו סחורות, היה מגיע ליריד כדי למכור אותן. וכן אדם שהיה לו כסף, היה מגיע ליריד כדי לקנות בו סחורות. שם היה כמו "יום השוק", והיו קוראים לו "יריד".

והנה אחד הסוחרים היהודים שנסע ליריד, הביא עמו את כל כספו כדי להסתחר. בלכתו ביריד, מצא חנות אחד שבתוכה ישב יהודי ומכר יין. נכנס הסוחר לחנות, והנה הוא רואה ארבע מאות חביות של יין למכירה. שאל את בעל החנות, יש לך הכשר? השיב לו, בודאי, והוציא לפניו תעודה מרבנים ידועים המעידים שהיין כשר. שאל הסוחר, כמה שווה היין? השיב לו בעל החנות סכום נמוך, מחיר זול. החליט הסוחר לקנות את כל הארבע מאות חביות של היין, ושילם עד הפרוטה האחרונה.

אולם אז נתקל בבעיה. היו לו עוד כמה עיסוקים ביריד, וכעת היה עליו לקחת עמו את הארבע מאות חביות לעצמו. והיכן ישים אותם? הרי הוא לא גר כאן! אך הנה היה לו ידיד שגר במקום, ולאותו ידיד היתה חצר רחבת ידיים. בא הסוחר לפני ידידו ואמר לו, ידידי, קניתי ארבע מאות חביות של יין, האם אוכל לאכסן אותן בחצרך למשך כמה ימים? הידיד השיב לו שכן, בסדר, תוכל להניחן כאן. ואמנם הסוחר הניח את כל החביות בחצר.

אולם אותו ידיד בעל החצר, היה אדם חולני. וכעבור יומיים נפטר בפתאומיות והשאיר בביתו יתומים קטנים. בית הדין, "מינה אפוטרופוס" שיהיה אחראי לדאוג לכל נכסי היתומים ולשלומם. כעבור כמה ימים, הגיע הסוחר לביתו של ידידו, וביקש לקחת עמו את החביות של היין. אמר לו האפוטרופוס, ידידך בעל החצר נפטר לבית עולמו. לכן, אם יש לך טענות כעת, לך לבית הקברות להשמיע את טענותיך!, החביות של היתומים! מי אמר שאתה הפקדת אותן בידיו של אביהם? יתכן שאתה מכרת לו אותן והן שלו! השיב הסוחר, הרי אני יכול להביא עדים שיעידו שאני בעצמי קניתי באותו יום את החביות. השיב לו האפוטרופוס, בסדר, אתה קנית, אבל מיד מכרת את זה לאביהם של היתומים! כך השיב לו האפוטרופוס בתוקף.

הלכו לבית הדין אצל רבי לוי יצחק מברדיטשב. הסוחר היה אדם ירא שמים, ובא וטען, אדוני הרב, כך וכך המעשה, ולא רוצים להחזיר לי החביות! רבי לוי יצחק חקר ודרש הרבה, ובלבו, האמין שהסוחר מדבר אמת, אולם על פי דין תורה, אסור לקבל עדות שלא בפני בעל דין, והרי כאן, בעל הדין הוא אביהם של היתומים שנפטר, ואין כל אפשרות לסמוך על דבריו של הסוחר ולהחזיר לו את החביות. אמר רבי לוי יצחק לסוחר, תראה, מה אוכל לעשות לך? אסור לי לעשות שום דבר! התחיל הסוחר לבכות, הרי הכסף שהושקע ביין הוא כל הוני! אנא תעזרו לי! אך רבי לוי יצחק לא יכל לעשות דבר.

החליט רבי לוי יצחק להתענות, לצום יום אחד, ולהתחנן להקדוש ברוך הוא שיעזור לו. עשה תענית, והתחנן, ריבונו של עולם, תאיר את עיני! היום זהו היום הראשון שאני יושב בבית הדין, וכבר בא לפני דבר כזה, שאני אאלץ לפסוק בניגוד לצו מצפוני! אני מרגיש שהוא צודק, איך אוכל לפסוק נגדו? פתח רבי לוי יצחק את ההיכל ובכה לה' שיאירו את עיניו מן השמים.

בלילה, חלם רבי לוי יצחק חלום, באו אליו ואמרו לו, רבי לוי יצחק! אל יחר הדבר בעיניך! עליך לפסוק בדיוק כמו שכתוב בשלחן ערוך חושן משפט, אל תקבל עדות שלא בפני בעל דין! ובכל זאת נסביר לך מה שאירע. נכון, אתה חושב שהסוחר צודק, אבל באמת תדע, שזה הסוחר וכן בעל החצר, שניהם באו בגילגול לעולם הזה, כי בגילגול הקודם, היה בעל החצר חנווני, שהיתה לו מכולת, ואילו הסוחר היה קונה אצלו סחורות, ולא היה משלם לו, עד שבסופו של דבר בעל המכולת נאלץ לפשוט את הרגל בגלל הסוחר שלא שילם לו. ומרוב צערו, שלא היה לו מה לתת לילדיו לאכול, נפטר לבית עולמו. וכעת שבו אלה השניים לעולם הזה. והסוחר, שלא שילם עבור סחורות שהיו בשווי ארבע מאות חביות יין, יחזיר כעת את החביות, ומהם יתפרנסו היתומים של חבירו שסבלו כל כך בפעם הקודמת.

ולכן, אמרו לו לרבי לוי יצחק, היתומים זוכים כאן בחביות כדת וכהלכה!

"אלוהים ניצב בעדת אל", השכינה שרוייה עם הדייינים שיפסקו דין אמת לאמיתו! אשרי שומרי משפט! מי שהולך על פי השלחן ערוך, הקדוש ברוך הוא בעזרתו לפסוק דין אמת לאמיתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה